בשעה 14:25 רצתי לאוטו כדי להספיק להגיע ב15:15 לברנר לאסוף את הטינאייג'רית מביה"ס….

בשעה 14:25 רצתי לאוטו כדי להספיק להגיע ב15:15 לברנר לאסוף את הטינאייג'רית מביה"ס.

הגעתי בזמן, מבסוטה מעצמי שכמו שהבטחתי לה בשיחת המבוגר האחראי שהיא עשתה לי השבוע, כמעט ולא נגעתי בטלפון כל הדרך. רק טיפונת ברמזורים.

ב15:30 נכנסנו הביתה. חטפתי תמר ואחריו שתי קוביות שוקולד כדי לאזן את כל הבריאות הזאת, וידאתי שהכתום מחליף את החולצה שהיטנפה לו בביה"ס, לא שוכח את המקלות "ואל תשכח מחברת תווים!!" צעקתי מהמחסן תוך שאני מרימה את ראשונת הכביסות בסדרת סוף השבוע המסורתיות שלי.

ב17:00 פונקט חנינו אצל בוריס המורה לתופים, ישבתי 13 דקות על הספסל בחוץ, עניתי לתשעה וואצאפים, קראתי שרשרת הודעות ב5 קבוצות בלי להתערב, ויצאתי חזרה הביתה לאסוף את הנסיכה שעמלה בינתיים על הקוקו שבלול של רקדנית שלה.

ב20 ל עצרתי בחארקה מול השער, הכנסתי ראש וצעקתי: "אני מחכה לך באוטו! עוד 10 דקות צריך לאסוף את הכתום ו10 דקות אחרי מתחיל החוג שלך! יללא מהר!!"

כמו שאני יושבת באוטו ומחשבת שאם היא תגיע בעוד שתי דקות עוד נספיק לעמוד בלוחות הזמנים, יוצאת הטינאייג'ית בטרנינג ואומרת בפרצוף נבוך: "זהו, ששכחתי להגיד לך שאת צריכה לקחת אותי להשתלמות לידות של מד"א!"
באותו רגע התחילו לי צירים.
"יש לך שתי דקות מע-כ-ש-י-ו" אמרתי באסרטיביות כנועה יודעת שפחות מ7 דקות זה לא יהיה. "אני כבר אכין לך אוכל".

הנסיכה נכנסה לאוטו שודדת לי מהיד את הטלפון, ואני נכנסתי הביתה והכנתי מהר מהר לחמניה עם חמאה ומלח והוצאתי מהמחבוא 'חטיף לא בריאות' תוך שאני כותבת למורה לתופים "תגיד לו שאני מאחרת בחמש דקות".

באופן מפתיע עד מתמיה הסנדביץ' יצא מהמחשב ליקום המדומה שלנו ושאל: "מה עם המגן שהבטחת לקנות לטלפון החדש שלי?" "כנס ע-כ-ש-יו לאוטו!" הוריתי ושמחתי שלפחות בנים לא צריכים להתארגן ובאים כמו שהם בנטורל.

ב17:55 מלאנו אוטו (מזמן זה לא קרה! לשניה התרגשתי).

באופן פלאי הגענו לאימון של הלהקה היצוגית בול ב18:00, הודות לקיצור דרך מדהים שאלתרה הטינאייג'רית שבצעירותה סומנה כתקווה הבאה של עולם מרוצי הראלי הישראלי, אולם בתפנית חדה החליטה ללכת על 5 מתמטיקה, 5 אנגלית, 5 ביולוגיה, 5 עזרה ראשונה, 5 טיפול נמרץ, 5 אירוע רב נפגעים והיום גם 5 לידה.

כדי שהיא לא תגיע מוקדם מידי להשתלמות נכנסתי עם השלושה לקניון לרכוש את המגנים המובטחים לטלפון. הילד האינדיבידואליסט שרכש טלפון אינדיבידואליסטי לא מצא מגן אחורי תואם גם אחרי שרצנו בכל הקניון בין עוד ועוד חנויות.

ב18:30 יצאנו כדי להגיע ב18:45 להשתלמות הזאת שאגב לא היה בתחנת מד"א שליד הקניון, אלא בפארק המדע בקצה השני של העיר.

זרקנו את המיילדת, ונסענו שוב לצד השני של העיר לבילו סנטר כדי שאעמוד בהתחייבותי ושלא תהיה חלילה על מצפוני התנפצותו של הטלפון ביום בו הוא נרכש (ויש לנו תקדים. זה לא תרחיש דמיוני).

נעמדתי 5 פעמים מול 5 חנויות לענייני טלפונים והבנים יצאו וחזרו ללא מגן, יצאו וחזרו ללא מגן, יצאו וחזרו ללא מגן, יצאו וחזרו ללא מגן, ויצאו וחזרו ללא מגן.

הספקנו להגיע לייצוגית 3 דקות לפני שנגמר האימון.

משם נסענו למכולת של אדי כדי לקנות שקיות אוכל שנגמרו.
קנינו חלב וקישואים ולחמניות וקרמבואים, ועכשיו כשאני כותבת את זה אני נזכרת ששכחתי לקנות שקיות אוכל.

האוטו חנה ליד הבית ב19:00

~~~
אם פספסתם, להלן את לו"ז חברת ההסעות ההפסדית שלי לאחה"צ ה-18.10.18:
14:30- 15:15 נסיעה מהעבודה אל תיכון ברנר לאיסוף טינאייג'רית
15:15- 15:30 הסעת טינאייג'רית הביתה
15:50- 16:00 הסעת כתום לתופים
16:20- 16:30 נסיעה הביתה לאיסוף נסיכה יצוגית עם גולגול לא כל כך יצוגי
16:40- 16:50 נסיעה עם נסיכה+ שני טינאייג'רים תובעניים לאיסוף כתום מתופים
16:50- 17:00 נסיעה מהתופים לחזרת הרקדנית
17:00- 17:10 נסיעה לקניון לג'וגינג קצר
17:30- 17:45 הסעת הטינאייג'רית להשתלמות
17:45- 18:15 נסיעה לביל"ו סנטר + שיטוט בין חנויות
18:15- 18:30 נסיעה לאיסוף הנסיכה
18:30- 18:40 נסיעה למכולת של אדי
18:50- 19:00 נסיעה מהמכולת הביתה
~~~
לא מצאתי בפוסט הזה פאנץ' בדיוק כשם שלא מצאתי פאנץ' באחר הצהרים הזה. הוא ממלא עמוד במילים ודי בדיוק כשם שכל הנסיעות הללו מילאו לי את אחר הצהרים הזה בנסיעות ודי.
אפילו תובנות אין לי.

אם לכם יש משהו לשקף, הרגישו נח לשתף

***************תודה שביקרתם ושהקדשתם לי מזמנכם. בעולם של ריבוי תכנים, גם אני רוצה שכמה שיותר אנשים יקראו את המחשבות שלי. אשמח מאוד אם תגיבו, אודה מאוד אם תשתפו.

1 thought on “בשעה 14:25 רצתי לאוטו כדי להספיק להגיע ב15:15 לברנר לאסוף את הטינאייג'רית מביה"ס….”

  1. אם חישבתי נכון מ 1430 עד 1900 עברו ארבע וחצי שעות, זה הזמן שהיה לוקח לי לכתוב את הסיפור שלך…. זאת המציאות של הדור שלכם, לילדים שלנו לא היה מה לתת. מתוקה שלי עוד כמה שנים ….נשיקות לכולם (אם יסכימו לקבל)

כתיבת תגובה