היא כמוני. ממוקדת מטרה, מכוונת משימות, יעדים וטבלאות אקסל.

היא כמוני. ממוקדת מטרה, מכוונת משימות, יעדים וטבלאות אקסל.
הפעם הראשונה בה חשדתי שהיא לא באמת שיבוט שלי היה כשבגיל 6 אולי 7 הייתה צופה בסרטים דוקומנטריים בערוצי מדע על כל מיני ניתוחים והליכים רפואיים שבערוץ מסחרי היו קוראים להם "קשים לצפיה". אני הייתי עוצמת עיניים, ומוסיפה שכבה של כפות ידיים, והיא לא הפסיקה לדבר על זה שיום אחד היא תהיה רופאה, כי בלא להפסיק לדבר היא הייתה דומה לי מהרגע שנולדה.

בכיתה ד' כשכולם הלכו לתנועה היא אמרה: "החלום שלי זה להיות במד"א וב5 יחידות מתמטיקה"

הערב התקיים טקס סיום "קורס 60" שעברה ב #מדא בחודשים האחרונים, שכלל לימודים אינטנסיביים ומבחנים תובעניים, ומילים מפחידות כמו אאורטה ודיפיברילטור ואמפיזמה, והרבה הסעות ב10 בלילה מהתחנה, והרבה מאוד מתח ונשירה של חברים מהקורס. תינוקת של אמא בת 15 וחצי הדגימה על הבמה עיסוי לב ,וקיבלה מדים לבנים ותעודה. היא הרסה אותי עם המדים הרשמיים האלה ועם כל השכל שלה, שמכוסה בשיער בלונד-תות ארוך וחלק ולא מתולתל כמו של האמשלה.

כשהעיניים שלי הוצפו וגלשו והלב שלי כמעט התפוצץ מהתרחבות יתר והרגשתי שתכף יהיה צורך להזמין לי אמבולנס, התאפקתי כמו שהושבעתי מראש לא להתקרב אליה ואל החברים שלה כדי לא לעשות לה פדיחות והתאפקתי לא לבכות בקול רם מידי, אבל בסוף לא הצלחתי להתאפק, וכשעלתה לקבל את התעודה צעקתי "וווהואו!!". מזל שהיא כל כך התרגשה שהיא לא שמה לב.

לצד החוויה העצמתית והמרגשת הזאת חשבתי לעצמי כל מיני מחשבות, כמו לדוגמה שהילדים שלנו זה ללא ספק סרט הטבע המדהים ביותר בעולם. חשבתי גם שהילדים שלנו הם ללא ספק ה-מורים שלנו. חשבתי על ילדות והתבגרות ועל העברות ואי העברות בין דוריות.

כשנכנסנו הביתה הלכתי ישר לכיוון חדר השינה שלי תוך שאני מסתכלת עליה ואומרת לה ברצף כמה היא מדהימה וכמה אני גאה בה. כמו עיוורת שמכירה היטב את הבית שלה הלכתי והתבוננתי בתדהמה בנערה הזאת שרק לפני רגע נולדה, עד שגופי התנגש בהר הכביסה שהיא אמורה לקפל כבר שבוע ולא משנה כמה אני מנדנדת לה זה לא קורה.

***************תודה שביקרתם ושהקדשתם לי מזמנכם. בעולם של ריבוי תכנים, גם אני רוצה שכמה שיותר אנשים יקראו את המחשבות שלי. אשמח מאוד אם תגיבו, אודה מאוד אם תשתפו.

כתיבת תגובה