היום בערב נחגוג לכתום בר המצווה בחיק ילדי וילדות הכיתה….

היום בערב נחגוג לכתום בר המצווה בחיק ילדי וילדות הכיתה.

הוא היה רוצה חגיגות מפוארות באולם מפונפן או במועדון גדול ויוקרתי או בגן אירועים עם כל קרובי ורחוקי המשפחה מכל הצדדים ועם אוטובוס שמביא את כל ילדי הכיתה ועם כניסה מפוארת ועם קבלו במחיאות כפיים סוערות את חתן בר המצווה.

לנו זה ממש לא מתאים. את חתונת המדבר ליד המעיין שלנו עם ה100 וקצת אורחים בקושי שרדנו. אני מסבירה לו שאנחנו לא הורים שיעמדו מול קהל ויקראו ברכה בחרוזים.

הוא הכי רוצה קייטרינג עם מלצרים "עם אוכל חם" הוא אומר לי.

לי מתאים יותר פינגר פוד בלי כלים חד פעמיים. אני משפדת ירקות ופירות עם קוביות גבינה, כורכת כריכונים יפים, אופה מאפים קטנים וחמודים, מגלגלת טורטיות לגלילים צבעוניים. מהכל יש גם טבעוני כי הטבעוניות בכיתה שלו הן ילדות קשוחות ואיתן אני ממש לא רוצה להסתבך. עלי גפן אני לא מגלגלת. זה אני קונה מוכן. יש גבול. יש גם צנצנות עם המון נחשי ודובוני גומי ויש גם עוגה מרהיבה מהקונדיטוריה שהוא ומבקרי המזון שהוא צופה בסרטונים שלהם שוב ושוב, אומרים שהיא הכי שווה. אמרתי לו "קומה אחת זה מספיק! זינף איזינף"

הוא רוצה דיג'יי. לא סתם אחד לא מוכר, אלא יוטיובר מפורסם שכולם מכירים.

אנחנו מזכירים לו שיש לו עצמו את כל הציוד הנדרש ושהוא הכי אוהב להכין פלייליסטים ולעשות מיקסים ושאלוהים שהוא בעצמו דיג'יי יהיה בעזרו.

הוא רוצה שנשכור ציוד הגברה מקצועי על עמודים. אנחנו מזכירים לו שמה שחשוב זה שתהיה מוסיקה באיכות גבוהה, כמו שהוא נוהג לומר, ושהרמקולים והמגבר והמיקרופון שלנו מספקים לגמרי את הסחורה.

הוא אומר שאנחנו מתקמצנים עליו.

אנחנו משקיעים הרבה באירוע הזה. בעיקר לב ונשמה. הכנתי לו הזמנה מעוצבת וגלויות לקישוט שננעצו בעציצים שהבאתי מהמשתלה, וסרטון ובוק עם תמונות מינקות ועד היום, וכתבתי לו שיר. עשינו סיור לוקיישן לגבעה עליה נעשה את המסיבת טבע שלו (בתמונה). תכננו היכן יהיה כל שולחן, כל פנס סיני, כל פס לדים. קשרתי מאות ממתקים לחוטים שנתלה על העץ שמול הנוף, הכנתי זרי מרשמלו צבעוניים ומשחקים שישוחקו במערה שעל מדרון הגבעה, דורדור ארגן גנרטור ותאורה ועמודים והבריג אליהם את הרמקולים. יהיה אירוע מוקפד ומדהים.

בעמק הפער שבין מה שהילד שלי רוצה או חולם לקבל מההורים שלו לבין מה שאנחנו יכולים ו/או רוצים לתת לו, מתפתחים כבצלחת פטרי עוד רגשות אשם קטנים.
אומרים לי: יום אחד הוא יעריך
אני אומרת לעצמי: יום אחד הוא יעריך
בלב אני מקווה שגם היום הוא מעריך. אפילו קצת מעריך, זה מספיק.

***************תודה שביקרתם ושהקדשתם לי מזמנכם. בעולם של ריבוי תכנים, גם אני רוצה שכמה שיותר אנשים יקראו את המחשבות שלי. אשמח מאוד אם תגיבו, אודה מאוד אם תשתפו.

כתיבת תגובה