"זינף איזינף!" מחקים הילדים את אמא שלי בטון של אמא שלי מאז שהם קטנים….

"זינף איזינף!" מחקים הילדים את אמא שלי בטון של אמא שלי מאז שהם קטנים, ולא משנה שחלקם כבר מבינים אנגלית ויודעים שלא ככה אומרים.

זה לא משנה כי המשמעות ברורה בכל שפה:

צריך לדעת מתי להפסיק
או
צריך לא להגזים
או
יש גבול לכל תעלול
או
הגיע הזמן לרדת מהעץ
או בקיצור
זינף איזינף!

הרבה פעמים אנחנו מניעים אחרים לחדול כשהם לא מבינים שהגיעו לקצה.

אנחנו אומרים לילדים שלנו: די, עברתם את הגבול. מספיק עם ממתקים להיום. אנחנו אומרים להם להכנס למיטה וללכת לישון למרות שמחר חופש, כי אחרי הכל, כבר אחת אחרי חצות.

זה יכול להיות גם עם חבר או חברה שאנחנו מציבים מולו מראה ואומרים לו או לה: חאלס, את לא רואה שהגזמת? הגיע הזמן שתפסיקי לעבוד במקום העבודה הזה, או שתפסיקי את הקשר עם הבחור הזה. את/ה לא רואה שזה כלוב זהב? את/ה לא רואה שלא באמת טוב לך?

לעצמנו קשה לנו יותר להגיד סטופ.
למה? אנא עארף? אולי זה עקרון האינרציה.. אולי כי אנחנו לא אובייקטיביים ולא יכולים לראות התמונה בשלמותה.. אולי כי אנחנו לא מספיק אמיצים, או חוששים מההשלכות של המעשה שנעשה.

*

דורדור הוא משוגע. זה לא חדש. כבר שבוע וחצי שהוא במרוקו בעוד איזה ראלי בין עוד הרבה דוברי טרלללית.
(יש האומרים שגם אני משוגעת. יש בינהם הצודקים ויש הטועים)

הוא חלם על הראלי הזה הרבה זמן, ולמרות שהיה כמעט בלתי מושג, הוא עשה את הלא יאומן והשיג מימון. אח"כ הוא עשה לאורך זמן עבודה על הגוף ועל הנפש ועל המוח, הכין את האופנוע ומצא לו טרמפ לספרד ומשם למרוקו, ניסה מאוד להשמין (ולא הצליח ימח שמו) לקראת הירידה המוכרת במשקל במהלך תחרויות, נסע בלילה ברגע האחרון לאיזה נוטריון בנצרת שהכין לו איזה מסמך בצרפתית שאין לי מושג מהו בדיוק, והשיג כלים חדשים בעיר מרוקאית על שפת האוקיינוס אחרי שארגז הכלים שלו נגנב.
לבסוף קרה הכמעט בלתי יאמן. זה הצליח. הוא הוזנק לפני שישה ימים אל המדבריות של מרוקו, אל התחרות המאתגרת ביותר בה השתתף עד כה.

אממה, הוא לא הניח שהיא תהיה כל כך מאתגרת. הייתי אומרת אפילו קשה. קשה מאוד. מאוד מאוד קשה.
קילומטרים על גבי קילומטרים ושעות על גבי שעות של רכיבה בחולות הטובעניים והתובעניים תחת השמש הקופחת + בערב במחנה טיפול באופנוע בלי צוותים ומכונאים כמו שיש להרבה מתחרים אחרים+ לילות קצרים בתוך אוהל בלב המדבר, כל אלו התישו אותו.

לאחר אפיזודה לא נעימה שכללה התעלפות קלה ונפילה (ללא פציעה) במהלך אחד מימי הרכיבה, הוא אמר לעצמו "זינף איזינף!".

כשאתה נמצא בתוך ה-חלום שחלמת עליו במשך כל כך הרבה זמן, בעיקר כשסביבך מלא גברים ומלא אגו ומלא אווירה, בעיקר כשיש עיניים שנשואות אליך והרבה צפיות, ובעיקר כשאתה בסערת רגשות, התבוננות על עצמך, הקשבה להגיון ונקיטת פעולה הולמת, נראית לי נגד האינסטינקטים של בני האדם וכמעט בלתי אפשרית.

הוא משוגע דורדור, זה ברור, אבל תמיד ידעתי שהוא המשוגע הכי שפוי שאני מכירה.

אם רוצים להפוך את הפוסט לאקטואלי, אפשר להגיד שהבחירה של דורדור היא בחירה בחירות המחשבה ובחירות האדם ובחירותה של אישתו שדי נמאס לה מהשטויות שהוא עושה.

חג חירות שמח!

***************תודה שביקרתם ושהקדשתם לי מזמנכם. בעולם של ריבוי תכנים, גם אני רוצה שכמה שיותר אנשים יקראו את המחשבות שלי. אשמח מאוד אם תגיבו, אודה מאוד אם תשתפו.

כתיבת תגובה