כשהילדים שלי אוכלים בעשר דקות את האוכל שעמדתי וובישלתי במשך חמש שעות….

כשהילדים שלי אוכלים בעשר דקות את האוכל שעמדתי וובישלתי במשך חמש שעות, אני אומרת בקול: "יואו אמא, זה מה זה טעים! איזו בשלנית מעולה! את גם יפה ורזה"

כשהסנדביץ׳ שהוא כבר טינאייג׳ר ולטיאייג׳רים יש כידוע אוצר מילים מצומצם והשיח שלהם קצר, עונה לי לטלפון :"ממ", אני משלימה: "שלום אמא! איזה כיף שהתקשרת! איך את מרגישה?"

כשאני מתרגלת עם הבנים כתיבה (הלו, הם בית ספר פתוח, אל תרימו עלי כאן גבה!) אני מכתיבה: "אני אוהב את אמא הכי בעולם" "אמא את הכי משקיענית. תודה שאת קיימת".

כשאני נכנסת הביתה אחרי יום עבודה ארוך ואין תגובה ל"שלוהום!" שלי, אני ממשיכה בקול רם "אימוש!! איזה כיף שבאת, התגעגענו כל כך. את האמא הנאה ביותר בכל המזרח התיכון"

הילדים שלי מטורפים עלי ומעריכים אותי מאוד, אני יודעת את זה, אז אני עוזרת להם לבטא את זה במילים.

*
אם לתקופת הגן עמוסת ההורים מתכופפים מתחת למצנחים, מציגים הצגות טפשיות, מלבבים לביבות בחנוכה, צובעים גרוטאות בחצר, מארחים בובת אריה פרוותית לשבת ומתעדים את כל הביקור, היה יתרון אחד, זה שאחת לשנה הגננת הזכירה לילדים לצייר לאמא ציור ולכתוב שאנחנו אוהבים אותך אמא, ושאנחנו יודעים שבלעדיך לא היו כאן לא יום ולא משפחה. בטח לא משפחה שפויה ומתפקדת. אמא, את הכי טובה בעולם. אנחנו רוצים לומר לך תודה!!

היום מי בדיוק יגיד להם לעשות משהו בשביל אמא?
*
הבוקר כשגיליתי במקרה שאתמול היה יום האם, ניסיתי להזכר ללא הצלחה, האם כילדה הרעפתי מילות אהבה והערכה על אמי (שללא ספק אהבתי והערכתי מאוד כבר בילדותי). תוך כדי נדידת מחשבותי, הקלידו לי האצבעות בגוגל "משלוחי פרחים בירושלים", נכנסתי רנדומלית לתוצאה השמינית ושלחתי לאמא שלי זר צבעוני.

***************תודה שביקרתם ושהקדשתם לי מזמנכם. בעולם של ריבוי תכנים, גם אני רוצה שכמה שיותר אנשים יקראו את המחשבות שלי. אשמח מאוד אם תגיבו, אודה מאוד אם תשתפו.

כתיבת תגובה