לכבוד יום המורה נברתי בתהומות הנשייה ונזכרתי בדברים שלמדתי מהמורים שלי….

לכבוד יום המורה נברתי בתהומות הנשייה ונזכרתי בדברים שלמדתי מהמורים שלי:

אדיבה המורה הראשונה שלי בחיים לימדה אותי בכיתה א' מה זה "שתלטנית", כשבחלק המזערי שהיה מוקדש להערכה מילולית בתעודה הראשונה שלי, היא בחרה לכתוב לי את זה. אני זוכרת את עצמי שואלת את אמא שלי מה פירוש המילה. אני זוכרת את העלבון הצורב כשהיא הסבירה לי. זו הייתה כנראה כזאת טראומה שזו כבר הפעם השנייה שאני כותבת על זה.

מזי המורה שלי בכיתות ד' וה' אמרה לנו בהפסקות האוכל לשבת ולא לאכול בעמידה כי זה יעשה לנו פולקעס שמנים, וכאחת שהייתה בעלת כאלה מכובדים האמנו לה. מאז בכל פעם שאני אוכלת בעמידה אני נזכרת שמחר אני חייבת להתחיל דיאטה.

"מוטי אירוטי" המחנך שלי בכיתה י"א לימד אותי לראשונה מה זה win win situation, כשהציע לי עסקה משתלמת לכאורה: את לא תגיעי לשיעורים שלי הכריז, ובתמורה אתן לך 80 במגן בתנ"ך. שנייה לא היססתי ולחצנו יד. אח"כ הבנתי שיצאתי פראיירית ושהייתי צריכה לדרוש 90 מינימום.

מהמורות ציונה ורות למדתי על הקשר בין עניין לבין הצלחה. שתיהן לימדו אותי היסטוריה בתיכון, האחת את לימודי החובה עם הכיתה והשניה בהגברה. אצל הראשונה הענייינית, היבשה והמרירה קיבלתי את הציון הנמוך ביותר בתעודה (ובצדק) ואצל השניה המרתקת קיבלתי את הציון הגבוה ביותר בתעודה (ובצדק) מאז אני יודעת שכשאני עושה דברים שאני אוהבת, זה עובד טוב.

עוזי המורה לספורט היה מושך באוזן של הילד שהפריע לו, וזה היה נראה כואב באמת. למדתי ממנו שעדיף להיות אישה יפה, ולמדתי ממנו שנשים הן יותר חלשות מגברים. יש לו מזל שהוא היה מורה בשנות ה70. היום הוא לא היה שורד את הילדות, לא את האמהות ולא את מערכת החינוך.

במסיבת הסיום של ביה"ס היסודי החליטה אסתר המנהלת שאהבה מאוד תאטרון שנמחיז את "שלמה המלך ושלמי הסנדלר". קיבלתי תפקיד מעפן ודי התבאסתי, אבל למדתי מי זה אלתרמן והתאהבתי בסשה.

חנה שהייתה מורה שאהבתי במיוחד, לימדה אותי על פרויד ועל יונג. עד היום אני תוהה אם זה סיבך אותי או שזה רק האיר את התסבוכות והעלה בי שאלות כמו: איך זה משפיע על אישיותה של ילדה שהמורה שלה כותבת לה בתעודה בכיתה א' שהיא שתלטנית.

היו לי מורים נחמדים. ממש נחמדים.

היום לילדים שלי יש מורים מיוחדים וחכמים ורגישים שהם לגמרי שותפים שלנו בגידולם. אני יודעת שבסופו של דבר בעוד שנים הילדים שיגדלו יהיו אלה שיצטרכו להעיד על כך, אבל זה בסדר אם בינתיים המורים שלהם הם התיקון שלי?

את הפוסט הזה אני מקדישה למורים (המתוייגים) שרובם היו וחלקם עדיין אבני דרך בחינוך ילדי.

~~~

בתמונה הודעה שקיבלתי הבוקר מהמורה לאומנות שגידלה ומגדלת לי את כל אחד מילדי בדרכו

***************תודה שביקרתם ושהקדשתם לי מזמנכם. בעולם של ריבוי תכנים, גם אני רוצה שכמה שיותר אנשים יקראו את המחשבות שלי. אשמח מאוד אם תגיבו, אודה מאוד אם תשתפו.

כתיבת תגובה