לפני כמה שנים פגשתי בפייסבוק מישהו והתאהבתי….

לפני כמה שנים פגשתי בפייסבוק מישהו והתאהבתי.

לא רכלנים חולי צהבת, לא התאהבתי התאהבתי. התאהבתי התאהבתי.

אני זוכרת את ההתרגשות מהטקסט הראשון שלו שקראתי. זו השמורה למנצנצים המעטים הצפים כאן מעל פני מי הפייסבוק הרדודים.

אני זוכרת את הלייק הראשון המהוסס שלי, חשה עצמי נדחפת לאיזו קבוצה אקסקלוסיבית.

הטקסטים שלו העלו בי לאורך השנים חיוכים וגם הרבה דמעות. הוא כתב כמה משפטים שהשפיעו עלי. אמיתי.

הרבה זמן שאני רוצה להכיר אותו באמת, זתומרת מחוץ לפייסבוק. בהתחלה זרקתי בתגובות באגבית שקופה שגם אני למדתי בבצלאל. ניסיתי ליצר מכנה משותף. כתבתי לו כמה פעמים בפרטי בכל מיני עניינים שהמצאתי. יעצתי, התייעצתי, שאלתי שאלות. הכל המצאות. כשהבן שלו חלה תכננתי לבא לבית החולים עם חומוס ומשאוושה ופיתות וחמוצים ופלפל חריף קטן אחד בשביל הפלפל. חשבתי רק לבא לדקה להגיד לו ולאישתו, שגם בה התאהבתי עם הזמן, שאני חושבת עליהם הרבה ושולחת להם אנרגיות טובות, אבל התביישתי.

לאחר לילות ארוכים של סיעורי מוח וטכניקות פיתוח חשיבה יצירתית וגם פיתוח אסטרטגי, לפני כשנה וחצי בארבע לפנות בוקר לא נרדמת חורפי אחד, הרעים הרעם הרועם ביותר ששמעתי מימי. כשהבית הפסיק לרעוד הגיע ה-רעיון: לפתח פורמט לערב של קריאת פוסטים ולהזמין אותו להשתתף. "בריליאנט!" לחשתי כדי לא להעיר את דורדור, וטפחתי לעצמי על הכרס.

כמו שקורה תמיד עם רעיונות טובים, מאותו רגע זה טס. אפנה לטוקהאוס בנמל תל אביב חשבתי, מקום ראוי לאירוע מהסוג הזה, הוא יתרשם. אריץ את הפורמט איזה שנה, שנה וחצי ככה כדי לא להעלות חשד לגבי המטרה האמיתית, ואז לקראת האירוע הרביעי או החמישי של "כותבים לפנים" אצור איתו קשר, ככה על הדרך כאילו פתאום חשבתי שהוא יכול להתאים ואיילת מהטוקהאוס עוד צריכה לקבל את ההחלטה הסופית.

נחשו מה? שתי נקודות! הוא הסכים וזה קורה.

קוראים לו אלון אלפרט או בפייסבוקית Alon Alpert, וחי נפשי בעוד חודש הוא יעמוד לצידי על הבמה ב"כותבים לפנים 4" (ועכשיו שיווק: לינק לפרטים נוספים ולכרטיסים בתגובה הראשונה)
אני חושבת שגם הוא מחבב אותי הוירטואלית. עושה לי לפעמים לייקים, גם מגיב קצת. אני נשבעת באלוהים שגם אם נגיד לא תהיה ביננו בכלל כימיה, או שנסתכסך על רקע מי מקריא קטע ארוך יותר, או למי שאר המשתתפים יפרגנו יותר, או שהוא יתגלה כבחור ממש לא נחמד, אפילו מגעיל, או שהוא יגלה שאני חרא של בנאדם וכל הדמות שיצרתי כאן בפייסבוק היא סתם פייקפייס וממש נריב ולא אסבול אותו יותר בכלל, לא אאנפרנד אותו. נשבעת שאפילו אם הוא יאנפרנד אותי, אעשה לו עוקב וגם אם אשנא אותו, אמשיך לאהוב אותו.

אם זה לא יהיה על חשבון הזמן שאתם מקדישים לקריאה של המחשבות שלי, אני ממש ממליצה לכם לקרוא מה שיש לו להגיד. הוא אומר את זה כל כך יפה ואותנטי ונקי.

טוב, גם אם זה על חשבון זמן הקריאה שלי. מפרגנת.

אבל מידי פעם תחזרו אלי. בסדר?

***************תודה שביקרתם ושהקדשתם לי מזמנכם. בעולם של ריבוי תכנים, גם אני רוצה שכמה שיותר אנשים יקראו את המחשבות שלי. אשמח מאוד אם תגיבו, אודה מאוד אם תשתפו.

כתיבת תגובה