סוף סוף סוף החופש הגדול שלא לומר הענק הזה….

סוף סוף סוף החופש הגדול שלא לומר הענק הזה.

שגרת החופש הגדול של אמא אחראית לצד א-שיגרה של ילדים פורקי עול הוא לא בדיוק חופש גדול.

בחופש הגדול של ילדותי שיחקנו "דגל" עד חצות עם הילדים של הבלוק, ראינו שוב את ה"איים האבודים" ושוב התרגשנו.

כל חופש גדול נסענו אחותי ואני לשבועיים לסבאוסבתא בירושלים ופונקנו פינוקים שמעלים בי געגוע עז.

הלכנו יחפים כל היום וגם נסענו העירה יחפים באוטובוס.

יצאנו למחנה קיץ של הצופים, בנינו מגדלים בלי אישור של קונסטרוקטור, לא התקשרנו הביתה כל השבוע, וחזרנו צרודים ומאושרים.

הלכנו לבריכה ושכבנו בשמש משוחים בשמן אגוזים שחום וריחני

לא טסנו לקלאב ביוון וגם לא ליער השחור. ילדים שהתמזל מזלם נסעו לכנרת או לאילת.

עשינו אוהל מסדינים מתוחים מצד לצד של החדר וישנו בו על מזרונים עד שקרס. הזמנו חברה לישון או ישנו אצלה ונשארנו ערות כל הלילה.

בתיכון כבר היינו גדולים ונסענו לפסטיבל ערד, ישנו בכניסות של בניינים בתוך שקי שינה, הצטופפנו בהופעות בבריכה, צעקנו לפורטיס שהוא משוגע והכרנו בחורים חמודים מעיר אחרת שהמשכנו להתכתב איתם במכתבים עם בול הרבה זמן אחרי.

אח"כ נסענו למחנה עבודה באיזה קיבוץ בדרום ועישבנו כותנה במשך שבוע. בחום הכבד, דוך מתחת לשמש עבדנו בשדות ימים ארוכים והיינו מאושרים. איזה לילה קיבוצניק אחד ניסה לעבוד עלינו ולעשות לנו סיאנס. עד היום הוא בטח מבוהל ממה שקרה שם.

החופש הגדול של ילדותי היה גם יום ההולדת שלי.
אז התבאסתי ממועדו הרחק מחגיגה כיתתית.
כיום אני עסוקה בלארגן את סדרת החגיגות של שני הג'ינג'ים שבחרו להדבק לי גם ליום ההולדת, וכמו אריות להלחם על הכתר. בכל אוגוסט אני פותחת חברת הפקות בוטיק קטנה ומוציאה לפועל מסיבה של הכיתה, ועוד אחת של הבנות מהכיתה, ואחת של הבנים מהכיתה, ושל החברים מהחוג, ושל ההורים מקבוצת הווצאפ של החוג, משהו מצומצם רק של החברים הכי טובים, ארוחה עם המשפחה הקרובה, חגיגה עם המשפחה הרחוקה, הפתעת בוקר יום הולדת ועוגות יום הולדת לפי הזמנה. ממש מזל טוב לי.

שגרת החופש הגדול של אמא אחראית לצד א-שיגרה של ילדים פורקי עול הוא לא בדיוק חופש גדול.

זהו חופש מהכנת קופסאות אוכל מושקעות, אך מצד שני הוא דורש למלא את המקרר במזונות מגוונים עבור הגדוד שמתעורר הישר לארוחת הצהרים.

זהו חופש מארגון ילדים ופיזורם בבוקר, אך מצד שני זו השכמה ויציאה מוקדמת לעבודה, לפני הפקקים ולפני שנתפסת כל החניה ברחוב ולפני שהמשרדים מתמלאים ולפני שמישהו שזוכר יותר טוב ממני את הקוד של האזעקה מגיע.

כל זה כדי לחזור מוקדם הביתה ולמתוח את גבולות היצירתיות ולהמציא בכל יום פעילות אחה"צ שונה כדי לאוורר אותם מהיום המשמים שלהם בבית, אחרת הגדולה עלולה להרוג את הכתום, הנסיכה עלולה לאבד שפיות, והסדנביץ׳ עלול להתבלבל ולחשוב שאנחנו משתתפים במשחק המחשב שבתוכו הוא חי, ולהשמיד אותנו בטעות.

החופש הגדול היום זה לצאת לנופש משפחתי שירצה את כולם, אחרת הם עלולים להשמיע ימים שלמים קולות רטינה מפחידים, אבל ממש מפחידים.

החופש הגדול הוא ים של הוצאות על ממתקים במכולת ועל ארטיקים (אבל של הביוקר- 30 ש"ח החתיכה), וקירות טיפוס ומתחמי קפיצות, ובריכה וארוחת ערב בבריכה וסיבוב בקניון וביקור במוזיאון וקייטנות לקטנים וסדנת צילום בסמרט פון או שיעורי שבדית לגדולים וסרט והצגה ועוד ארטיק (של הביוקר- 30 ש"ח מינימום החתיכה)

לסיכום: אין על החופש. איזה מזל שתיכף הוא מגיע, ושעד החגים השנה יש קצת זמן להתאושש!

***************תודה שביקרתם ושהקדשתם לי מזמנכם. בעולם של ריבוי תכנים, גם אני רוצה שכמה שיותר אנשים יקראו את המחשבות שלי. אשמח מאוד אם תגיבו, אודה מאוד אם תשתפו.

כתיבת תגובה