החלטתי שגם לילדים שלנו מותר להתפנק קצת. גם לילדים שלנו מגיע לנסוע לחופשה מסוג "נופש"

החלטתי שגם לילדים שלנו מותר להתפנק קצת. גם לילדים שלנו מגיע לנסוע לחופשה מסוג "נופש" ולאכול ארוחת בוקר קונטיננטלית, ולא תמיד לישון באוהל באמצע המדבר ולאכול רק חול, אז שלשום עשיתי לכולם הפתעה ועל הבוקר הזמנתי לנו חופשת חורף בוילה מפוארת באילת.

תכננתי לשמור את זה בהפתעה. שמרתי די הרבה זמן.

אבל אחרי הצהרים הייתי חייבת לוודא עם הטינאייג'רית שהתאריכים נוחים לה, כי ידעתי שאם במקרה יש לחברה שלה בדיוק יומולדת או שיש איזו פעילות במד"א באותם תאריכים, הלך עלי, היא עוזבת את הבית, ובינתיים זה לא מתאים לי שהיא תעזוב את הבית.

אמרתי לה שיש לי הפתעה אבל אני לא רוצה לגלות לה כדי לא להרוס לה את ההפתעה, אז היא אמרה "תגידי!", אז אמרתי. היא חשבה על זה ונראתה שבעת רצון מהרעיון באופן עקרוני אבל לא מתעלפת עליו באופן מעשי.

ואז היא אמרה: "אבל אל תגלי לשאר. נעשה להם הפתעה". אמרתי לה: "בטח, בטח, נעשה להם הפתעה"

ושמרתי על ההפתעה בסוד ממש יפה לאורך זמן ממושך, עד ארוחת הערב. ובארוחת הערב אחרי ששוב הרסתי יום דיאטה מושלם ומוקפד כשתקעתי קערת רביולי מתועש וגם את כל שאריות הרביולי המתועש מכל הצלחות של הילדים, אמרתי להם "יש לי הפתעה" והטינאייג׳רית אמרה לי: "די נו, אל תהרסי!". אמרתי לה: "טוב", ואז הכתום התחיל לשאול: "מה מה מה מה מה? אמא מה?? מה?? מהה???"

מה יכולתי לעשות? אמרתי: "נוסעים לאילת. הזמנתי לנו חופשה חורפית מפנקת בוילה מפוארת"

"יש, יש יש יש יש יש אמא ישששש!! זה החלום שלי לנסוע לאילת" ואפילו הוסיף "תודה אמא" וגם "אני אוהב אותך אמא" (ועכשיו, לפני שעתיים הוא אמר לי שהוא לא אוהב אותי ולא רוצה לגור איתי בבית. סתם חולקת).

הסנדביץ' שהוא יותר טינאייג'ר מאחותו הגדולה אמר: "רר..רר…אוף..אוף..רררר..המממ…אוף! אוף!! אוףףף!!!" אז שאלתי בטון רך ורטורי: "מה ממוש? אתה לא שמח?" והוא בהה באיזו נקודה על שולחן האוכל והוסיף: "אוף, אוף, אוף, ררר!"

הסתכלתי על הנסיכה שלא הוציאה עדיין הגה מהפה, ושאלתי: "מה?" והיא שאלה בתשובה: "ומתי ניסע שוב למדבר?"
~~~
מכיון שאין לסיפור הזה פאנץ׳ ואפילו לא אירוע מחולל ואולי הוא בכלל לא סיפור אלא רק אנקדוטה, ומכיון שמזמן לא השקעתי בקוראי המסורים במשימה מפיגת שעמום, הכנתי לכם ולכן סדרת שאלות שאתם לא חייבים או חיבות לענות עליה, ויכולים/ות כמובן לענות על חלק או בכלל על משהו אחר.
קבלו:

מה המסקנה מהסיפור הזה?
מה אפשר ללמוד ממנו כהורים?
איזה סימן הוא נותן לי?

***************תודה שביקרתם ושהקדשתם לי מזמנכם. בעולם של ריבוי תכנים, גם אני רוצה שכמה שיותר אנשים יקראו את המחשבות שלי. אשמח מאוד אם תגיבו, אודה מאוד אם תשתפו.

כתיבת תגובה