לו היה חי, היה היום סבא שלי בן 104….

לו היה חי, היה היום סבא שלי בן 104. בעצם לא בטוח שהיום, אף אחד לא ידע מתי באמת נולד. זה תאריך שניכס לעצמו כדי שגם לו יהיה יום בשנה בו ישב בפינת האוכל ליד עמדת הטלפון ויחכה לשיחות ממכרים וקרובים, וירשום על פתק מי לא התקשר.

וזה לא שהוא מת מזמן, סבא שלי. הוא מת לפני 4 שנים פחות שלושה ימים. הוא חיכה לגיל מאה, כי זה היה החלום שלו להגיע לגיל 100, ובגלל חוסר הודאות לגבי התאריך המדויק, הוא סחב ליתר בטחון עוד 3 ימים, כי אם היה מת לפני שמלאו לו 100 שנים, זו הייתה מבחינתו החמצה רצינית.

השבוע הוזמנתי להתארח בשיעור "#ניה" (שזה סוג של ריקוד שאני מאוד אוהבת) שפיתחה לו גירסה יחודית עבור קשישים חברה שלי אילאיל, שהיא גם גאונה וגם הבת אדם הכי נדיבה שאני מכירה (וגם יפה וחתיכה ואיך רזית והשיער שלך נראה מצוין לאחרונה. לא, לא אמרתי שלפני כן הוא נראה רע).

כשנכנסתי לחדר הגדול בדיור המוגן, עם השטיח מקיר לקיר המגן על כפות הרגלים היגעות, כבר ישבו בחצי מעגל כמה חברים. נבוכה מעט מן הסיטואציה תפסתי מקום מאחור, אבל שלמה לא פספס אותי ושאל אם אני דיירת חדשה. אחר כך התברר לי שהקשיש המשעשע היה בעברו מנהל בכיר בבית חולים גדול.

למרות השעה המוקדמת אסתר הגיעה כבר אחרי שחיה, לבושה בבגד ים אדום שלם שמעליו מכנסי ספורט רפויות.

יצחק בן ה95, שלא הייתי נותנת יום יותר מ82 ושמזמן לא הגיע כי עבר ניתוח קטרקט, נכנס וכולם שמחו. יש לו מנהג ליצחק, הוא מביא איתו טישו לשיעור וכשאילאיל מזיעה, מתקרב אליה הג'נטלמן ומגיש לה מספר עלי טישו רכים.

חנלה איחרה קצת והתלחששה עם שלמה בדרך לכסא שלה. המתח המיני השפריץ באויר. היה ברור שכל הבנות מקנאות בה.
תהיתי מה שלמה וחנלה עושים כשהם בחדר לבד.

שמתי לב שכל הנשים עם שיער קצר, חוץ מאחת. הזכרתי לעצמי לא לשכוח בבא היום, שזה נראה יותר צעיר ככה עם הארוך אסוף בסיכה נאה.

השיעור התחיל בישיבה.

הייתה אחלה מוזיקה.

עכשיו אפס ציניות: עד שלא רואים 20 קשישים יושבים ורוקדים בהנאה, אי אפשר להבין כמה עצמתי ומרגש זה 20 קשישים יושבים ורוקדים בהנאה.

באיזשהו שלב נעמדנו כולנו, ורקדנו על פי ההוראות של המדריכה (היפה והחתיכה, ממש רזית, ממש.)

דליה הרגישה קצת חולשה אז היא התיישבה והמשיכה לרקוד עם פלג הגוף העליון ועם הידיים. היו עוד שהתיישבו וקמו חליפות.

יצאתי מהשיעור עם מסקנה ברורה: אני רוצה לגור שם במחנה הקיץ המוגן הזה עם כל הפעילויות והארוחות והפינוקים.

בלילה חלמתי שסבתא וסבא שלי וסוניה ו #שמעון_פרס ודורדור ואני, כולנו מבלים במסיבת פול מון במזרח קופנגן חדש. אנחנו בולעים כדורים צבעוניים ורוקדים אומצ אומצ אומצ בלי הפסקה עד הזריחה. כאן ועכשיו בלי לדאוג לעתיד ובלי לחשוב מה יקרה מחר.

~~~

בתמונה סבא שלי ואני כשעוד היינו צעירים ויפים

***************תודה שביקרתם ושהקדשתם לי מזמנכם. בעולם של ריבוי תכנים, גם אני רוצה שכמה שיותר אנשים יקראו את המחשבות שלי. אשמח מאוד אם תגיבו, אודה מאוד אם תשתפו.

כתיבת תגובה