אחרי שבמשך כמה שבועות ריח פריחת ההדרים כבר השתלט על כל השכונה ובכל פעם הוצאתי בגד בודד מארון הקייציים….

אחרי שבמשך כמה שבועות ריח פריחת ההדרים כבר השתלט על כל השכונה ובכל פעם הוצאתי בגד בודד מארון הקייציים, בערב אחד בו החזאי הודיע שמחר יהיה חם במיוחד, הבנתי שהאביב סופית כאן. מכיון שבבית הספר לימדו אותי שבישראל אין אביב, אז מבחינתי הקיץ בא ובאותו לילה ערכתי עם עצמי מסיבת החלפת בגדים. הוצאתי לחופשי את כל הבגדים הקצרים והצבעוניים של בני הבית, ואת הכהים החורפיים ארזתי אחר כבוד והעפתי בטיל לארונות הגבוהים.

היו יומיים שרביים. כמה נהנתי. לבשתי חולצה אוורירית והחלפתי לסנדלים (לא לפני שמשחתי צפורני רגלי בלק פסטלי). קיץ, חום, זיעה. איזה כיף!

בלילה ישנתי עם גופיה, הוצאתי את הרגל וכרכתי אותה סביב הפוך. הילדים קמו באמצע הלילה והתלוננו על יתושים טורדניים, אז מרחתי להם את הסוף של התכשיר דוחה היתושים מהקיץ שעבר, בעיקר מסביב לאוזניים.

אחרי יומיים של חמסין ירדו הטמפרטורות באופן משמעותי. הכתב ברדיו סיפר למנחה שתוך שעה אחת בין 2:00 ל3:00 לפנות בוקר הוא עצמו חווה בתל אביב את הירידה הדרמתית (כך אמר) של 19 המעלות. בליין מגניב חשבתי, והיה ברור לי שהוא מגה חנון.

באמצע הלילה הלא בלייני שלי, סגרתי את החלונות וכרכתי היטב את הפוף סביב גופי. כשהתעוררתי בבוקר חשבתי שלמרות שאני טיפוס של קיץ זה נחמד ככה בשיא החום הפוגה של יום קריר ומרענן, איתרתי עליונית נעימה, דקיקה וסתווית והשלכתי אותה על כתפי.
בערב השמיים היו אדומים ומכיון שבבית הספר לימדו אותי שזה אומר שמחר יהיה חם, הבטתי בהם בחיוך רחב עד שהפכו אפורים ואיבדו זהרם.

בבוקר היה אכן ברור שהקיץ שב. איזה אושר. הילדים חזרו מביה”ס אדומי פנים וכתפיים, כי עוד לא נכנסנו בבית למשמעת קרם הגנה בכל בוקר.

שעון הקיץ נתן לנו עוד שעה לבזבז או לפחות תחושה של עוד שעה לבזבז ובלילה הסנדביץ’ הדליק בחדר שלו מזגן.

בבוקר התלבשתי קצר וקיצי אלא שאז נפגשתי עם דורדור במטבח, ובעודו לוגם קפה מהביל, עשה לי בראש תנועת “Big No No”.
“מעיל!” קבע
“מעיל??” נדהמתי
“מעיל. חד משמעית. את לא מאמינה מה קורה בחוץ”
כל המעילים של בני הבית שכבר כובסו ועלו לבוידם הורדו חזרה. נעלתי את מגפי הפלסטיק המנצנצות שלי, נישקתי ויצאתי לעוד יום שגרתי. דווקא נהניתי מהאירופה הזו שנפלה עלי פתאום. דילגתי בין השלוליות, נכנסתי לאוטו, הדלקתי מזגן על 33 מעלות ושטתי לעבודה.
כשיצאתי אחה”צ מהמשרד נטול האקלים ועונות השנה, שרק מזגן מפזר וירוסים קובע בו את מזג האויר, היה בחוץ חמסין. דווקא באותו יום חניתי רחוק, והרגשתי די מגוחכת ללכת ככה ברחוב עם מגפיים, צעיף ומעיל ביום החם ביותר שנמדד בגילגל השנה. נכנסתי לרכב מגירה אגמים והדלקתי מזגן. הבל 33 מעלות נשף עלי, ורק בנס הספקתי להנמיך ל14 מעלות שניה לפני שהפכתי לענן.

כתיבת תגובה