אם אתם חושבים שמצה היא מאכל שאוכלים לזכר הלחם שלא תפח לאבותינו במסע שלהם ממצרים וזהו, אז אתם תקועים עמוק בשיעור תורה בכיתה ד’….

אם אתם חושבים שמצה היא מאכל שאוכלים לזכר הלחם שלא תפח לאבותינו במסע שלהם ממצרים וזהו, אז אתם תקועים עמוק בשיעור תורה בכיתה ד’ וכדאי שתקראו קצת ספרות תיאולוגית פוסט מודרנית בזמן הקרוב.

מצה היא קודם כל זיכרון ילדות ריחני של סבתא מטגנת לנו מצה-בריי בבוקר שאחרי ליל הסדר. לפעמים היא פשוט הרטיבה לנו אותה מתחת לברז בדיוק במידה הנכונה ומרחה עליה מרגרינה ופיזרה מלח. לזה לא היה ריח, אבל זה היה מעדן.

מצה היא מאכל שכולם אוהבים לשנוא ולגדף, אבל בסתר תוקעים בקומות, כשביניהן לסירוגין שוקולד השחר ונוטלה.

היא ללא ספק אתגר מושלם לאובססיביים קומפולסיביים דיסאורדריסטים שכל העניין של החג השני, זה בכלל הארכה שקיבלו במיוחד בשביל שיהיה להם מספיק זמן להשלים את המשימה לשבור מצה בצורה מדויקת.

יש גם את האתגר של ללעוס מצה שלמה, ובפה מלא בלי להעיף פירורים להגיד פיל פילון אפו ארוך כשכל הפ’ רפויות. אני אלופה בזה. אולי בזכות השוקולד השחר והנוטלה שמדביקים אותם טוב טוב יחד, אבל מה זה משנה, אלופה זה אלופה.

אם בכל זאת מתעקשים על מסורת וסימבוליות, הידעתם שמספר החורים במצה הוא כמספר השבועות כפול מספר הימים פחות מספר החודשים שבני ישראל הלכו במדבר חלקי מספר התינוקות שנולדו בזמן שמשה עלה להר סיני ועוד 1 אלוהינו?

ואם כבר טריוויה, יש משהו אחד שאני מנסה לפענח כבר שנים ואולי חברותי שומרות המשקל וסופרות הנקודות ידעו לתת מענה על הקושיה הזאת: מצה= 3 פרוסות לחם, הכוונה למצה מקמח לבן כנגד לחם מחיטה מלאה, או מצה שמורה כנגד לחם שמונה דגנים קל? יש פשוט מצב שלאורך השנים אכלתי הרבה יותר מצות ממה שבעצם מותר לי. אם אגלה בזכותכן שכן, אקזז את כל העודפים בפסח הבא. נשבעת.

לקינוח, יש עוד משהו שאני בטוחה שרובכם לא ידע וחבל: אם מעיפים מצה בזווית מדויקת של 8.3 מעלות בגובה של בין מטר למטר וחצי לכיוון צפון מזרח, היא חוזרת כמו בומרנג. בחיי, גם אני גיליתי זאת רק שלשום כשנקלענו לאליפות הארץ במסגרת פסטיבל האביב במעלות תרשיחא.

אבל ביננו מה כל הקשקושים האלה חשובים מול השיא של הפוסט הזה שמתקרב לו ובא… (תופפפיםםםם…) פצצות למצות! הוזמנתי למימונה!!!! הלאה מצות, קדימה מופלטות! קולולולולו!!

כתיבת תגובה