בגיל 16 הייתי פעם ראשונה ב”מול” (יעני קניון)….

בגיל 16 הייתי פעם ראשונה ב”מול” (יעני קניון).
בגיל 16 גם הייתי פעם ראשונה באמריקה. בגיל 16 הייתי גם פעם ראשונה בחו”ל.

כשעברנו ליד חנות של GAP אמרו לי החברות מהמשלחת שזה שיא הסטייל, אז כמו מתבגרת עם הרבה חשיבה עצמונית אבל גם עם קצת רצון להיות אופנתית ומגניבה, נכנסתי לחנות ורכשתי חולצת רחבה וגזעית עם פסים בצבע תכלת ובעוד צבע קצת לא מוגדר. משהו בין סגול לכחול.

ככה חזרתי לארץ האפשרויות המוגבלות, מאושרת כמו שלא הייתי אף פעם עד אז, עם המון חוויות, בקבוק שתיה עליו מודפס הלוגו של המחנה בו הדרכתי ועם החולצה של גאפ. אשת העולם הגדול הרגשתי כשהסתובבתי בבאר שבע עם החולצה הממותגת מארצות הברית של אמריקה.

והחולצה אכן הייתה אמריקה. במשך שנים למרות שחרשתי עליה נשארה כמו חדשה. לבשתי אותה כשהתנשקתי את הנשיקה הראשונה, לקחתי אותה לצבא בתור חולצה כזאת להסתובב איתה בבסיס בשעות הערב.

כשהייתי סטודנטית היא כבר הפכה לחולצת בית בדירת השותפים הכיפית בנחלאות.

בהריון הראשון היא הפכה להיות חולצת השינה שלי ואחרי שנולדה בכורתי הפכה לבגד הנקה רפוי ונח.

היו כמה שנים בהן היא נשכחה בארון באגף של חולצות סיום קורס קצינות ת”ש ומפקדי טנקים, בין טי-שירטים ממותגים של העבודה לחולצות עם שמות של ערים בעולם.

יום אחד דורדור הוציא אותה מהארון לאור.
לפעמים הוא לבש אותה בלילה, לפעמים אני, היו לילות ששנינו.

כמה שנים אחרי כן הפרינססה נהגה לישון כשהיא מחבקת אותה. אמרה שיש לה ריח של אמא.

*

לפני שבוע בערך כשהיא יצאה נקיה מהכביסה הסתכלתי עליה ושמתי לב פתאום שהיא נהייתה ממש מרוטה. תהיתי מתי היא הספיקה להזדקן ככה, ממתי היא כל כך דהויה, ואיך לא שמתי לב שפתאום היא מלאה כתמים וקרעים. נזכרתי בגעגוע במראה שלה לפני שנים, בצבעים שהיו כל כך בוהקים.

החלטתי שהגיע העת להשליך אותה.
בכל ערב גיליתי בהפתעה צפויה שעוד לא ביצעתי את הפעולה.

היום בבוקר לפני שיצאתי מהבית, קיפלתי אותה לאט בסימטריה בדיוק כמו שמקפלים חולצות בחנות בגדים, הנחתי אותה בעדינות על שתי שכבות של נייר משי לבן, עטפתי אותה יפה מכל הכיוונים, יצאתי, הנחתי אותה בעדינות בתוך הפח הירוק וסגרתי לאט ובשקט את המכסה.

כשהגעתי לעבודה שלומית לבשה חולצת פסים בצבע תכלת ובעוד צבע קצת לא מוגדר. משהו בין סגול לכחול.
הסתכלתי עליה וחשבתי לעצמי כמה היא צעירה ויפה.

~~~
אם גם לכם יש בגד כזה, אשמח אם תספרו לי עליו, כי עולב רבים הוא חצי נחמה

כתיבת תגובה