בזמן האחרון ילדים כל הזמן רבים. שמעתי מחברות שזה ככה בכל הארץ. הם רבים בגן ובביה”ס….

בזמן האחרון ילדים כל הזמן רבים. שמעתי מחברות שזה ככה בכל הארץ. הם רבים בגן ובביה”ס, הם הולכים מכות בחוגים, הם צועקים אחד על השני בוואטסאפ הכיתתי, הם מקללים בגן שעשועים. אפילו הילדים שלי שאף פעם לא רבים ותמיד שואלים אחד את השני בשלווה: “כיצד אני יכול לסייע לך?” ו”האם במטותא ממך אוכל לשחק במחשב לפניך?”, אפילו הם דופקים אחד לשני מכות לפחות פעם ביום לאחרונה.

— למה ילדים רבים?

קודם כל כי הם בתחרות ותמיד רוצים לנצח.

שנית, כי הם רוצים להפגין כח ושכולם ידעו מי הכי חזק בסביבה.

הרבה פעמים הם רבים כי תפסו להם את המשחק, וזה לא שהם שיחקו בו בשנתיים האחרונות, פשוט הם נזכרו בו כשראו ילד אחר משחק וזה גירה אותם.

כמו כלבים, גם ילדים רבים על טריטוריה. הם לא רוצים שאף אחד ישב להם על הכיסא. הוא שלהם והם תפסו אותו קודם.

ילדים רבים על התור: התור למחשב, ליחס של אמא, לטלפון של אבא.

לפעמים זו פשוט אי הבנה. ילד בטוח שהחבר אמר לו משהו, אבל החבר בכלל אמר משהו אחר, והחבר מניח שהראשון חושב שהוא חושב שהשני מניח שהוא אמר מה שהשלישי חשב.

לפעמים הם כל כך כועסים שהם לא רואים בעיניים ורוצים שהילד השני ימות.

מבחינתם דרך אגב הם בכלל לא רבים, רק מחזירים. הוא התחיל.

— מה אנחנו ההורים עושים כשהילדים שלנו רבים?

אם הילד שלנו הוא מהחזקים (או אם אנחנו האבא), אנחנו אומרים לו “תגן על עצמך, תחזיר למי שמרביץ לך”.

אם הוא רבע עוף (או אם אנחנו האמא) אנחנו אומרים לו שאלימות היא לא פתרון. שאם מישהו מרביץ לו שלא ימשיך את הריב, שילך למבוגר שיעזור ויגן עליו וידאג לתווך בינו לבין הילד השני.

אנחנו מנסים ללמד אותם מהנסיון. לבחון ריב שהיה ולהבין איך לא לחזור על הטעויות שנעשו בו.

אנחנו מלמדים אותם מהו ויתור ומהי פשרה ומנסים להניע אותם להגיע לפתרון שיהיה טוב פחות או יותר לכולם.

אנחנו מסבירים שלא כולם חייבים להסתדר. גם אם בוחרים לא להיות חברים, לא חייבים לריב.

— איך ילדים מתפייסים?

בדר”כ הם פשוט בוכים בוכים בוכים מפסיקים ממשיכים. עד לסבב הבא.

לפעמים זה הופך לברוגז. קצר שפשוט נגמר, או ברוגז ארוך שקשה לגשר עליו ולצאת ממנו.

הרבה פעמים צריך מבוגר אחראי שיתערב ויפריד, שירגיע ויגשר, שיראה לכל אחד את הצד של האחר, שימצא פשרות ויעזור להגיע להבנות בין שני הצדדים.

— מה יוצא להם מהריבים שלהם?

בספרים של הסופר-נניות כתוב שילדים צריכים לריב קצת. כמו גורים בטבע הם מתאמנים ומפתחים מיומנויות חברתיות.

אבל בלבן של העיניים של התכלס מה שיוצא מלריב זה
בכי,
כאב,
עצב
ואובדן של חברים.

אלוהים
רחם על ילדי הגן, בבקשה גם על ילדי בית הספר. בחיאת אללא שלך, רחם גם עלינו הגדולים.

טע בליבנו תקווה, סובלנות ואמונה שבסוף הכל יסתדר. למד אותנו להזדהות עם האחר, להבחין בין טוב לרע ובין חשוב לזניח. דאג שנדע לטפל בכל הריבים האלה שנראים לפעמים בלתי פתירים.

אלוהים אדירים!! באמא שלך, למד את כולנו לעשות שולם.

כתיבת תגובה