ביום הכיפורים רציתי להתנצל בפניכם על מה שעשיתי לכם בשנה האחרונה. באמת שרציתי, אבל אני לא כל כך יודעת איך….

ביום הכיפורים רציתי להתנצל בפניכם על מה שעשיתי לכם בשנה האחרונה.
באמת שרציתי, אבל אני לא כל כך יודעת איך.

אף פעם לא ממש לימדו אותי להגיד סליחה או להתנצל כשפגעתי. התעלמות, הדחקה ושכחה עם הזמן העובר. אותם הכרתי יותר.

כשהייתי קטנה גערו בי מול ילד פגוע ואימו: “תגידי סליחה!”. הושפלנו מבטי ואני ולא הוצאתי מילה מהפה.

תיאורתית יכולתי ללמוד גם מדוגמה אישית או מסתם דוגמאות, אבל אף אחד לא ביקש ממני סליחה.

אבא שלי אמר לי פעם סליחה? אפילו לא בחלום.

עינב השוויצרית עם הקוקו בצד, שהרבה בכיתי בגללה, שקראה לי “סבתא” בגן אתי, על שום השיער הצהוב החריג, אמרה לי אי פעם סליחה? זיבי אמרה לי סליחה.

אפילו הטלוויזיה הלימודית ששימשה לי בית ספר לא ממש סייעה.
פעם ב”רגע עם דודלי” דנה שברה את האגרטל כששיחקה עם כדור בבית. אמא שלה כעסה נורא, ודנה הלכה לה ודי, הישר לחנות של דודלי. כל כך קיוויתי לסוף טוב, אבל לא הראו אותן מתפייסות ומבחינתי הן צ’ילבות עד היום.

הגברים בחיי אמרו “סליחה” קצרה, אבל אני עם אוזני הרנטגן הביוניות שלי שמעתי תמיד את האמירה האמתית: “אגיד כמו ילד טוב ‘סליחה’ כדי שתרד ממני ואחמוק לי בשקט עד הסליחה הבאה”.

למרות כל זאת לא עשיתי לעצמי הנחות וניסיתי לתרגל התנצלות..

פעם בתיכון אחרי שרבתי עם החברה הכי טובה שלי, תכננתי להתנצל, אבל היא כעסה והלכה הביתה והשאירה אותי עם נאום פומפוזי ובלתי ממומש.

צירוף ההזדמנויות של הביקור השנתי ברחבת בית כנסת הכיפה בב”ש, אליה הגיעו כולם ביום הסליחות, והעובדה שבוריס המורה לפיסיקה גר ממש ממול, היוו מבחינתי סימן. החלטתי החלטה נחושה לבא, להישיר מבט ולהתנצל על כל הצרות שעשיתי לעולה החדש החכם והאומלל הזה.
אני לא זוכרת אם באמת הוא לא היה שם, או שזה מה שסיפרתי לעצמי כל השנים, אבל סליחה הוא לא שמע ממני.

בכיפור לפני שנתיים החלטתי שוב לאתגר את עצמי והתקשרתי למישהי דווקא חמודה שעבדה איתי פעם ונגמר לא כל כך יפה, ומאז לא היה כל קשר. באמת ובתמים תכננתי להתנצל. אזרתי אומץ, איתרתי מספר טלפון עדכני והתקשרתי. אם תשאלו אותה, היא תגיד ששמעתי שנולד לה ילד שנה קודם לכן והתקשרתי לברך.

וכיום כאמא עם הילדים שלי מה?
אומרת להם: “תגיד סליחה!”?
מתנצלת בעצמי כשאני לא בסדר?
מלמדת אותם על חשיבותה של התנצלות?
מדריכה אותם איך לבקש סליחה?
מלמדת להתחרט עם כוונה? לא לחזור על המעשה שוב?
מעודדת לסלוח? לשכוח?

באמת רציתי להגיד לכם סליחה על כל מה שעשיתי לכם השנה. אני מצטערת, אבל אני לא כל כך יודעת איך.

כתיבת תגובה