בייביסיטר 1983- עופר מהקומה הרביעית היה הבייביסיטר המועדף עלינו. אמא שלי נסעה ללימודים פעם בשבוע כולל לינה והוא נשאר איתנו

בייביסיטר 1983
עופר מהקומה הרביעית היה הבייביסיטר המועדף עלינו. אמא שלי נסעה ללימודים פעם בשבוע כולל לינה והוא נשאר איתנו. אף אחד לא פחד אז להשאיר בחור צעיר לישון עם שתי ילדות. הוא השמיע לנו את מני בגר וככה התחיל החינוך המוזיקלי שלי. עד היום כשאני שומעת את “זה היה ביתי” אני מחייכת.

בייביסיטר 1987
לא זוכרת כמה שלמו לי, אבל כן זוכרת שהשאירו לי תמיד צלוחיות עם כיבוד על שולחן הסלון או פינת האוכל. בדרך כלל היו שם ופלים. תמיד היו עוגיות עבאדי מלוחות ושמנמנות. 
אף פעם לא הבנתי למה התינוק ששמרתי עליו היה נרגע כשהרמתי אותו ועמדתי, וכשהתיישבתי היה מתחיל לבכות. אני זוכרת היטב ערב אחד בו נעמדתי והתיישבתי במשך כמה שעות. אחרי שנים הבנתי שזה לא היה אישי וזה קטע כזה של כל התינוקות.

בסוף הבייביסיטר האבא היה מחזיר אותי הביתה. אף אחד לא פחד אז מגבר שמסיע נערה צעירה באמצע הלילה.

לפני כמה שנים פגשתי באיזה כנס ילדה אחת ששמרתי עליה. היא עכשיו מנהלת בכירה באיזה ארגון נחשב. כמובן שלא זיהיתי אותה, אבל את השם המיוחד שלה אי אפשר היה לפספס, אז אמרתי לה: הייתי פעם בייביסיטר שלך. מזל שגם ילדות בשם אורי לא היו אז בבאר-שבע וככה גם היא מיד ידעה מי אני.

היה תינוק אחד חמוד במיוחד ששמרתי עליו שאחרי הרבה שנים מת במלחמה ושבר לי את הלב לחתיכות.

בייביסיטר 2006
התינוקת הראשונה שלי לא זכתה לבייביסיטר עד גיל 4. אני הגנתי ושמרתי שאף אחד לא יתקרב אליה. השלישי קיבל כבר בגיל שבוע בייביסטר צעירה ולא מנוסה ששאלה אותי כשנכנסה אם הוא זוחל (בן שבוע!). עניתי בשלוות נפש שלא ושאם הוא יתעורר ויבכה שתקרא לשכנה, ואנחנו יצאנו להליכה הקבועה שלנו.

תמיד תכננתי להשקיע ולשים לבייביסיטריות של הילדים שלי צלוחיות כיבוד. בסוף הייתי צועקת להן מהחדר תוך כדי התארגנות אחרונה: “יש עבאדי בארון העליון מימין ובמקרר יש אוכל. תרגישי חופשי”.

בייביסיטר 2017
לפני שהטינאייג׳רית, התינוקת הראשונה שלי, יוצאת לבייביסיטר, היא מוודאה שהסוללה שלה מלאה.
היא משביעה אותי שאשאר ערה כדי שנדבר בזמן שתלך ברגל חזרה.
היא קשוחה הטינאייג’רית, “אני לא מתחנפת לילדים ולא משחקת אותה נחמדה ליד ההורים שלהם, ברור?”. בטח ברור.. ואז פעם כשבאתי לבקר באמצע בייביסיטר בשכונה מצאתי פעוטה מכורבלת בשמיכה, שעונה עליה כשהיא מלטפת אותה ברוך, מנסה להרדימה.

כשהיא חוזרת היא שמה שעון מעורר וקמה מוקדם ונוסעת עם החברות שלה ברכבת לתל אביב. אני רוצה לשמור עליה שאף אחד לא יתקרב אליה. היא לא מסכימה ויוצאת להסתובב בעיר הגדולה עם חברות בג’ינסים קצרצרים של חופש גדול, ואני נשארת לעשות בייביסיטר לחרדות של עצמי.

~~~
בתמונה הטינאייג׳רית כשהייתה בערך בת 9 ועוד היו לה בייביסיטריות.
צילום: בטח דורדור

כתיבת תגובה