בית הספר הפתוח בו לומדים ארבעת ילדי הוא עולם קסום. יש בו חופש רב לילדים, סומכים עליהם ונותנים להם לבחור מה טוב עבורם….

בית הספר הפתוח בו לומדים ארבעת ילדי הוא עולם קסום. יש בו חופש רב לילדים, סומכים עליהם ונותנים להם לבחור מה טוב עבורם. הם מתרוצצים וחווים חוויות מעצימות ומתגרדים, והמורים המקסימים שלהם נותנים בהם אמון ומאפשרים להם להיות מי שהם ולהתגרד כמה שבא להם. פשוט גן עדן לילדים, מתגרדים, ולחיות המחמד שגדלות להם על הראש.

אחרי שבחופשת החג האחרונה נצטווינו כמו שאר ההורים לערוך טיפול יסודי והחזרתי לביה”ס ילדים טהורים מסופרים ומטופחים עם שבילים משורטטים בין הצמות, ויומיים אחרי שוב חזרו עם קינים של כינים בין שערותיהם, התנפח לי הוריד שמתחת לפוני ונמאס לי סופית מהמצב.

בחיי שאני לא מהאמהות ההיסטריות, בטח לא האיסטניסטיות, בדיוק הרגע אישרתי לילד לדלג על מקלחת ולקפוץ ראש למיטה (כי הוא הפריע לי לכתוב וכבר לא היה לי כח, אז אמרתי לו “תעשה מה שבא לך, רק תפסיק לנדנד לי”), אבל גם לסובלנות שלי יש גבול.

נכון, בכל בית ספר יש כאלה שמטפלים וכאלה שלא ממש, אבל אצלנו כמות ההורים שנותנת דרור לראשי ילדיהם גדולה במיוחד. האווירה הליברלית כנראה משפיעה והחיות מתרבות להן בסבבה בין כתלינו ועל ילדינו בקצב מטריד. למה לא בדמוקרטי? לא מספיק דמוקרטי בשבילן?

אני לא אומרת, יש גם הורים אחראיים, שמסרקים כל יום את הילדים במסרק צפוף (וכשאמא חוזרת מהעבודה הם בורחים). כל בוקר ניצפת איזו אמא עם גידול של תסכול על הפרצוף, שרודפת אחרי ילד שמתחמק אל שערי גן החיות ומנסה לירות עליו כמה טיפות שמן רוזמרין. אבל כלום לא עוזר מול המוני ההורים המטפחים בתי גידול.

משרד החינוך צריך לחשוב יצירתי, לצאת מהקופסה ולהכריז על מבצע: אייפוד לכל ילד. כי הגורם העיקרי להתגברות המגפה בשנים האחרונות הוא ללא ספק מעגל הראשים המתרכז סביב ראשו של הילד עם האייפוד. הילד שלי.

אחת לשבוע אני לובשת את מדי החאקי ואת כובע החוקרים האוסטרלי שלי ויוצאת לאתר הארכיאולוגי חמושה במסרק צפוף. אני מגלה שם שהילד שלי ביקר בתוך שלולית בוץ סמיכה, שהתיבשה והפכה לשכבה גאולוגית עם מאובנים והכל. פעם מצאתי שם את הנעל של הברבי, שנעלמה ויומיים בכו כאן בגללה. מצאתי שם גם שטר של 50 ש”ח שהבת שלי הייתה בטוחה שהמנקה גנבה ועוד כמה מציאות.

אם יש דבר אחד שבזכותו אני שמחה שאנו מדינה צבא וגם רוצים להיות אמריקה, היא תספורת המרינס החתיכית שכל עולל בן 3 חושק בה כדי לשוות לעצמו מראה גברי ושיתאים לו לתחפושת החייל שהוא מתכנן לעוד חצי שנה. כשאני חוטפת את הקריזה סופית אני מכסחת את הראש של הבנים. לפעמים גם את של הבנות (סתם). פעם אחת אפילו כיסחתי לעצמי. (צוחקת אמרתי!)

לאחרונה החלטתי לשלם מכיסי לחברת סקרים שעשתה עבורי סקר מקיף בכ90 בתי ספר בארץ והמסקנות שהגיעו אליהן מסמרות שיער. כמו בבית הספר שלנו, ב72% מבתי הספר בהם למעלה מ40% ילדים עם כנמת, המנהל… (תקשיבו טוב)… קירח. זה לדעתי מסביר הכל.

אנו נמצאים ערב בחירות, וזו ההזדמנות שלנו להשפיע ולעשות שינוי. אני פונה בקריאה נרגשת אל הורי כל בית הספר בארץ. אני שהפסקתי לאכול בשר 30 שנים לפני שצולמה ההרצאה הכי דוחה שראיתם בחיים שלכם, מפסיקה במקרה זה עם החמלה וקוראת לכם, למען עתיד ילדינו- אל תתנו לחיות לחיות!

כתיבת תגובה