היו אלה צהרי שבת שלווים. נמנמתי לי במיטה, כשלפתע כאב בטן נוראי תקף אותי. רצתי חצי ישנה ורבע ערומה לשירותים….

היו אלה צהרי שבת שלווים. נמנמתי לי במיטה, כשלפתע כאב בטן נוראי תקף אותי. רצתי חצי ישנה ורבע ערומה לשירותים.
כשנזכרתי זה כבר היה מאוחר מידי. הטלפון נשאר בחדר השינה.

מה כבר יכולתי לעשות…

ישבתי לי ובהיתי בקיר וחשבתי על זה שאין לבן בעולם, אלא המון המון גוונים של צבעים מאוד מאוד מאוד בהירים.
ואז חשבתי על זה שמזמן לא חשבתי את המחשבה הזו, שהיא הרי אחת החביבות עלי.

אחר כך ראיתי תלתל אבק בנקודת המפגש של הקירות והרצפה. זה היה מספיק קרוב אז לקחתי מגבון לח וניקיתי אותו ובאותה הזדמנות את כל הפאנל.

נזכרתי איך עד לפני שנה וקצת היה לכולנו, שני הורים וארבעה ילדים, חדר שירותים/מקלחת אחד שהיה גם חדר הכביסה. הוא היה כל כך איך לומר, לא אסטטי, שכשאורחים רצו להכנס, הייתי ממציאה סיפורים כמו “יש סתימה” או “בדיוק ריססתי ויש שם חמישה ג’וקים מזן מהג’ול, אבל ענקיים, אבל עם מחושים אנטנות, גוססים”

ניסיתי להזכר בכל האופנים בהם אנשים נוהגים לומר באופן מנומס פיפי וקקי:
– קטנים וגדולים
– קטיינים וגדויילים (דוסים במאה שערים)
– מספר 1 ומספר 2
– לתת שתן
– להטיל שתן, (זה יותר של מרפאות)
– לעשות קיבה (זה הפייבוריט שלי)

פתאום נזכרתי שלילדה מכיתה של הנסיכה יש יומולדת בעוד שעה ולא קניתי מתנה- שיט!

אחר כך ניצלתי את הזמן לעשות קצת “בטן סטטי” (או בשם החיבה החדש שהמצאתי לתרגיל, ומצחיק את הילדים שלי- “בנאל סטטיק”). יישרתי את הרגליים והרמתי רק טיפונת מעל הרצפה והחזקתי די הרבה זמן והייתי מרוצה מזה שמתחת לשמיכת השומן הנעימה והרכה שלי פיתחתי אחלה קוביות בשנה האחרונה.

עכביש אחד השתלשל לו ממש לנגד עיני עם הקור שלו. הוא נראה ממש כמו לוליינית קרקס כזאת.

נייר טואלט אחד עטור לבבות השתלשל מהמתקן וחשבתי על זה שאני צריכה אחת ולתמיד למצוא זמן לגשת עם מחשבון למדף ניירות הטואלט בסופר הקרוב למקום מגורי, וכשירות לציבור לחשב במדויק את המחיר פר קוביה מתוך כל גליל, חלקי כל מטר רבוע כפול מספר הגלילים בכל חבילה של כל מותג, ולהכריז סוף סוף מהי חבילת גלילי נייר הטואלט המשתלמת ביותר בישראל.

ממקום מושבי הבחנתי שהשיש ממש מבולגן+מלוכלך, אז כשסיימתי קמתי ובשתי דקות סידרתי יפה את הקרם לשיער ליד הסבון הנוזלי ליד מי הפה ליד הכוס עם הכל-מיני דברים ארוכים. העברתי מגבון אלכוהולי והייתי מאוד מרוצה מהתוצאה המבריקה שהזכירה לי פרסומת לחומר ניקוי.

כישיצאתי אפופת חלומות מהקיטון, קלילה ורזה ב100 גרם לפחות, היו לי בעולם האמיתי 8 לייקים 6 תגובות ו34 הודעות וואטסאפ.
~~~
בתמונה: white on white. 1918- Kazimir Malevich

כתיבת תגובה