כשהייתי ילדה חלמתי להיות כלה.  אל תטעו, לא שרציתי להתחתן, לא חיפשתי רומנטיקה, לא משפחה וילדים. רציתי להיות כלה….

כשהייתי ילדה חלמתי להיות כלה.
אל תטעו, לא שרציתי להתחתן, לא חיפשתי רומנטיקה, לא משפחה וילדים. רציתי להיות כלה! שמלה לבנה, שובל ארוך, חופה, הינומה, נשיקה…. כשקמתי בבוקר שאחרי הלילה הגדול, ניערתי את הראש ולא האמנתי שאני, ממש אני הייתי הדבילית הזאת עם התחפושת אתמול.

לכל אחד יש פנטזיה שהוא חולם להגשים.

לטינאייג’רית יש מזה זמן פנטזיה לזלול ערימה של #סופגניות בוטיק עם ציפויים בכל מיני צבעים ועם קישוטים בכל מיני צורות ועם מזרקים שממלאים כל מיני מילויים במגוון טעמים.

“עד גיל 21 אני חייבת לטעום את כולן” הכריזה.

ביקור הדוד מהולנד בחג האורים סומן מבחינתה כתזמון מצוין לממש את הפנטזיה. היא חיכתה לרגע המדויק שחיבר מצב רוח טוב וערנות מספקת של הדוד, נדנוד מספיק של אחיה הקטנים שיעשה איתם כבר משהו, חוסר יחס מופגן של האח של הדוד כלפיו והפוגה בגשם הכבד, ושידלה אותו: “סע לקונדיטוריה הידועה (ששמה מתחרז עם דוואווין וגם עם סרדין). קנה שתיים לפחות מכל סוג ואנחנו כבר נחלק לרבעים ונטעם מכולן. אני רק מכינה אותך שכל סופגניה עולה יותר מעשרה שקלים”

הדוד רבי קלמן הצדיק שמה כבר יש לו לעשות כשהוא בא לביקור בארץ אם לא לשמח אחיין ואחיינית, העמיס את שני הקטנים על האוטו ונסע לקיים את מצוות החג.

כשחזר עם קופסת קרטון מעוצבת בטוב טעם, וערימת סופגניות קטנטנות אך אין מה לומר- יפהפיות, הייתה האחיינית חנה זלדה מרוצה ומסופקת מאוד. היא הכריזה על לו”ז ברור ומוקפד שכלל: ארוחת ערב, הדלקת נרות, השחזת סכין, חיתוך סופגניות, ישיבה מסודרת ומאופקת של כל הילדים סביב השולחן ואכילה מדודה ומבוקרת. “מי שיעשה רעש לא יקבל!! ברור??”.

הרגע הגדול הגיע. המזרקים הזריקו, העיטורים הצבעוניים והמוזהבים נטעמו, והרטבים הדביקים נזלו על הילדים המתלקקים. אחרי הרגע הגדול הגיע רגע האמת. המשתתפים פתחו פיות גדולים ונגסו בבצק הרך והמבטיח. האכזבה הייתה גדולה, (אם כי לא מפתיעה). גברים נשים וטף התבאסו. גם כלב כלבה וחתול. המכה הייתה קשה. הבצק הזכיר עוגת שמרים ארוזה של חברה ידועה (ששמה מתחרז עם אשכולית וגם עם טלית) שעומד כבר חודשים במזווה, ומתפלל שמישהו יפתח אותו ויאוורר לו את החומרים המשמרים.

דפקתי המון רבעים של סופגניות בוטיק באותו ערב (כי אחרי כל אכזבה מרה, פיתחתי שוב פנטזיה שהסופגנית הבאה תהיה טעימה כמו שהיא יפה).

למרות בטני הדשנה ועכוזי התפוח, הדבר שייחלתי לו בסוף אותו ערב היה סופגניית ילדות אוורירית וענקית מלאה בדבר האדום המתוק שנקרא בשם קוד ריבת תות.
אבל מה שהכי רציתי זה שחג השמן המאתגר הזה יגמר כבר, ושאוכל לחזור לתחרות הדיאטה המשרדית הקולקטיבית שלנו ולקרוע את הבנות בעבודה.

מסקנות:
– לכל אחד יש פנטזיה שלא כדאי שיגשים כדי שתישאר פנטזיה קסומה עם נצנצים ולא תהפוך לאכזבה אפורה
– לכל אחד יש #פנטזיה שהוא חייב להגשים, כדי להבין שהיא לא כזאת שווה ולא ממש נוצצת ומה שיש לו זה בעצם די טוב.

כתיבת תגובה