כשיש לך ארבעה ילדים, את מבינה ולומדת כל יום מחדש שכל ילד הוא עולם ומלואו….

כשיש לך ארבעה ילדים, את מבינה ולומדת כל יום מחדש שכל ילד הוא עולם ומלואו. לכל ילד יש העדפות וטעם שונה, כל ילד בעל כישורים ויכולות שהם רק שלו. לכל ילד יש את חוזקותיו ואת פחדיו.

כל ילד צריך משהו אחר.

יש ילד שצריך שיחת נפש פעם בשבוע כשהדלת סגורה ואסור לאף אחד להכנס להפריע ואחת צריכה שיעזבו אותה בשקט כשהיא עצובה. 

יש ילד שדורש חיבוק דב חזק כשהוא משתולל ולא מצליח לצאת מהלופ, ויש ילד שצריך ריפוי בעיסוק כדי לעזור לו להשתלט על האימפולסיביות שלו. אחת צריכה דיקור כל שבוע.
יש ילדה שצריכה את השיעור כינור שלה באותו היום ובאותה השעה כבר שש שנים, ואחד שצריך ללמוד גם גיטרה קלסית בשביל הנשמה וגם חשמלית כדי שיום אחד יוכל למלא איצטדיונים וגם ג’מבה שהדוד שלו סחב במיוחד מסנגל וגם מערכת תופים להכות בה כשהג’ינג’ עולה לו לראש.
ילד אחד צריך לא ללכת לשום מטפל ולא לשום חוג, ורק שיעזבו אותו בשקט עם ידידו העכבר מול המסך ויתנו לו לחיות ימים שלמים ביקום מקביל.

אחת צריכה לנעול את הדלת באמבטיה כשהיא מתקלחת ואחת צריכה שישבו על השירותים מולה ויראו את ההצגות שהיא עושה.

יש ילד שצריך שיעירו אותו בבוקר עם נשיקה ואחד תוך גריבת גרביים. הקטנה עם מיץ חמים בדיוק במידה המדויקת ומתוק בדיוק במידה המדויקת, אחרת היא תצרח. האחרת צריכה שיעזבו אותה בשקט ויתנו לה לקום בקצב שלה.

יש ילד שצריך כל צהרים רק אורז לבן ושניצלונים עם קטשופ בשלוש צלחות נפרדות. יש ילד שצריך אוכל מגוון עם כל מיני ירקות ודגנים עם שמות מוזרים כמו דוחן ומש.

יש רק דבר אחד שכל הילדים צריכים.
יש דבר שמשמח ומנחם את כולם, מרגיע כל כאב, משקיט כל בכי ופותר כל משבר.
כל הילדים צריכים פלסטרים.

כתיבת תגובה