לחברה הכי טובה שלי היה השבוע יום הולדת אז כתבתי לה מתנה….

לחברה הכי טובה שלי היה השבוע יום הולדת אז כתבתי לה מתנה.

אנחנו מאוד דומות.
אנחנו מאוד שונות.

היא חכמה
היא מצחיקה
היא קשה מבחוץ
היא רכה מבפנים
היא אוהבת לספור לפני השינה, אבל לא כבשים, היא ברמה אחרת לגמרי. היא סופרת לדוגמה כמה אנשים שבשם שלהם יש אות חוזרת (כמו לילך או דורון) היא הכירה כל החיים. היא מחשבת כמה חודשים היא ואני הנקנו סה”כ. היא מחשבת את אחוזון הגדילה הממוצע של כל הילדים עד גיל 18 במשפחה המורחבת שלה.

החיים שלנו הם שני קוים מקבילים. בעצם, מראה. כן, החיים שלנו הם השתקפות.

שתינו נולדנו ב”סורוקה” בהפרש של חודשים ספורים.

שתינו התנשקנו את הנשיקה הראשונה שלנו עם אותו מדריך בצופים, רק שהיא הקדימה אותי בשנתיים.

שתינו נבחרנו יחד לטוס עם המשלחת של הצופים לאמריקה. יום לפני הטיסה, היא עשתה לי שעווה. היא אמרה לי לסמוך עליה ושהיא יודעת מה היא עושה. מעולם לא נגעתי שוב בשעווה.

התגייסנו באותו יום. המספרים האישיים שלנו עוקבים. זה מזל, כי בכל פעם שאני נדרשת למסור את המ.א שלי לאיזו מטרה, אני מתקשרת כדי שהיא תגיד לי מהו.

שתינו כססנו ציפורניים (לא סתם כססנו, כיסחנו) כל הילדות.

שתינו הפסקנו בגיל 25 כי הבנו שזה לא פרודוקטיבי.

שתינו התחתנו עם הידיד מהלימודים, ההוא שנהג לבקר בדירה בה גרנו עם החבר הקודם. (לא מהבולים, לא עם אותו ידיד)

לשתינו היו סבתות שנהגו להיאנח ולומר לעתים קרובות: “לא טוב לי!”.
שתינו איבדנו את הסבתות היקרות שלנו באותו חודש, ומאז אנחנו נאנחות הרבה יותר ואומרות: “לא טוב לי!”

היינו בו זמנית בהריון ראשון, ילדנו בהפרש של חודשיים פחות תשעה ימים ויחד למדנו להיות אמהות.

שתינו מנכ”ליות, היא גדולה ואני בינונית, וחולקות חוויות ואתגרים דומים (כי קשיים זה לחלשות)

אני הבכורה, היא הצעירה
היא יותר שכל (אבל לא רק), אני יותר רגש (אבל לא רק)
היא למדה משפטים, אני עיצוב
אני לוקחת אותה למוזיאון, היא מסבירה לי כל מיני דברים שכתובים ב”דה מרקר”.

כל כך הרבה שנים אנחנו מדברות. זה יכול להמשך שעות או שתי דקות. בכל פעם מחדש אני מופתעת לגלות שעוד יש לנו נושאים לשיחה וגם שיש לנו יכולת לדבר על אותו נושא אלף פעמים בגרסאות שונות (או באותה גרסה).

אנחנו אוהבות לדמיין שהשיחות שלנו הן בעצם תכנית רדיו, בה אנחנו מדברות על כל מה שמעסיק את כל הנשים בעולם. האמת, אחלה תוכנית.

זה יכול להגיע לארבעה עדכונים טלפוניים ביום שמתחילים ב(אני): “ובכן..” ונגמרים בפתאומיות ללא כל ריכוך עזיבה ב(היא): “שלום” או “אני חונה”. ניתוק.

הכל קורה לה. כשאין לה (לעיתים נדירות) מה לספר, אני אומרת לה “תמציאי משהו. במילא גם הסיפורים האמיתיים שלך נשמעים דימיוניים”.

מזה שנים יש לנו פנטזיה לגור יחד ולגדל יחד את הילדים. בלב שתינו יודעות שאם זה יקרה לא נסבול עוד אחת את השניה, אז עדיף להמשיך ולסבול את הבעלים שלנו שממשיכים לסבול אותנו. זה גם מייצר אחלה חומר לשיחות.

אישה צריכה חברה הכי טובה כי כמה אפשר ללבוש את הדימוי שלנו? מידי פעם חייבים להשיל אותו וסתם להיות.
אישה צריכה חברה הכי טובה כדי שתגיד לה את האמת בפרצוף.
אישה צריכה חברה הכי טובה כדי שתגיד לה את מה שהיא רוצה לשמוע, גם אם זאת לא האמת.
אישה צריכה חברה הכי טובה כדי להקפיץ ברגע של משבר.
אישה צריכה חברה הכי טובה כדי שמישהי שהיא סומכת עליה כמו על עצמה תגיד לך מה לעשות כשהיא לא יודעת מה לעשות.
אישה צריכה חברה הכי טובה כדי שכשהיא חייבת לבכות פתאום ואין לה למי, אז יש לה למי.
אישה צריכה חברה הכי טובה כדי שתעביר איתה בטלפון נסיעה משעממת.
אישה צריכה חברה הכי טובה כדי להתחיל לעשות יחד דיאטה
אישה צריכה חברה הכי טובה כדי להתקשר לספר לה משהו קטן וחסר משמעות שהיא בדיוק חשבה עליו ולהמשיך בשגרת יומה.

לחברה הכי טובה שלי היה השבוע יום הולדת, אז רק רציתי להזכיר לה שאני אוהבת אותה.

כתיבת תגובה