לילה של אישה חופשיה ועייפה נטולת ילדים הוא לילה של אישה חופשיה ועייפה נטולת ילדים. לילה של אמא עייפה….

לילה של אישה חופשיה ועייפה נטולת ילדים הוא לילה של אישה חופשיה ועייפה נטולת ילדים.

לילה של אמא עייפה הוא בעצם רצף של כמה לילות קצרים שמזכירים קצת לילה בטירונות בו את מעודדת את עצמך שלקום לשמירה זה דווקא נחמד כי הולכים לישון פעמיים.

לילה של אמא הרוסה מעייפות זה לא להאמין שאת שוב שומעת את המילה “א-מ-א!” מהדהדת מרחוק. לדמיין שאת חולמת, לדמיין שאת חולמת, לדמיין שאת חולמת, להבין שאת לא חולמת.

לילה של אמא הלומה זה למצוא איזה פקק של מי פה בחדר האמבטיה שישמש כוס להביא לו למיטה מים, כי אין מצב שאת צועדת עכשיו את כל המסדרון עד לדלת הבית, זוכרת את קוד האזעקה+ מנטרלת את האזעקה, ממשיכה את המסע למטבח, מחפשת כוס בארון, מוצאת בתמי בר את הכפתור של המתערבבים (לא יכלו פשוט לארגן כפתור של פושרים למען השם??), דורכת שוב את האזעקה וחוזרת את כל המסע לחדר.

לילה של אמא טרוטת עיניים אך החלטתית זה התלבטות חוזרת ונשנית: אם אני אקום לכסות אותם אתעורר לגמרי, אם לא אקום, אולי הם לא מכוסים ומצטננים לי…. בסוף איך שלא יהיה זה נגמר במאבק בעירנות.

לילה של אמא מחוקה מעייפות זה לקום להשתין לפחות פעם אחת בלילה, כי רצפת האגן היא לא מה שהייתה פעם, וכל הדרך בחושך לשירותים וחזרה להגיד לעצמך שאת בכלל ישנה ולשכנע את הגוף שלך שלא הוצאת אותו עכשיו מהמיטה, ולהפנט את עצמך שברגע שאת חוזרת למיטה את שוכחת את כל מה שקרה בשתי הדקות האחרונות.

לילה של אמא מותשת מתחיל בפנטזיה על שינה ארוכה ומתוקה שתסתיים בפיהוק עמוק ושליחת ידיים לצדדים תוך עונג מתיחת הגוף מעט אחרי הנץ החמה, וממשיך בלמנכ”ל בית הארחה על מרובע בגודל 160X200 ס”מ (במקרה הטוב).

לילה של אמא שביום עובדת ובלילה ממנכ”לת בית הארחה על מרובע בגודל 160X200 ס”מ (במקרה הטוב), זה לדוגמה למצוא שאורח לא קרוי התנגב בלילה, לא דפק בדלת, לא שילם מקדמה והתנחל. שוב.

לילה של אמא זו מלחמת התשה עם אורחת על אופן השימוש בשמיכה. היא מוציאה רגליים את מכניסה לה אותם ומכסה, היא מוציאה, את מכסה, מוציאה, מכסה, מוציאה, מכסה, מוציאה, נכנעת.

לילה של אמא זה להסתפק בפינה משולשת של שמיכה. באפריקה יש אנשים שאין להם בכלל שמיכה.

לילה של אמא מזכיר קצת גם את בית הספר היסודי ואת קו ההפרדה שציירנו על השולחן כדי לחצוץ ביננו לבין הנודניק שבחרו שישב לידינו (דווקא ההוא עם הגויאבה בתיק). לפעמים זה נחמד שיש חייץ מבן הזוג, אלא שקו ההפרדה הקטן הזה, לא ברור איך, מצליח להתפרס על כל המיטה ולדחוק את ההורים שלו לשולי המיטה, מצומצמים, כשהידיים שלהם בחוץ.

לילה של אמא גמורה מיום מתיש, זה לישון כשפרצוף קטן ומתוק נושף עליך הבל פה חמים מהול בסרחון נעים.
ובין עירות לשינה לנשק את הדבר המתוק הזה (ולקלל בקטנה) ובין עירות לשינה אחרות ללטף את היד הרכה והאהובה הזאת (ולקלל בקטנה).

לילה של אמא מרוטה אך נחושה זה להשבע שהחל ממחר כולם נרדמים במיטות שלהם בשעה היעודה.
זה להשבע שהחל ממחר כל מי שבא אלינו בלילה יושב לגבולו, גם אם זה יקח חצי לילה, וגם אם זה יקרה עשר פעמים.
זה להשבע שהחל ממחר את לא מניקה בלילה, מקס בקבוק עם מים.
זה להרדם תוך שבועה, כי בתכלס את מתה מעייפות, ולכי תבזבזי את הזמן על נדירת נדרים שבמילא לא תעמדי בהם.

לילה של אמא שפוכה ועירנית בו זמנית, זה לכתוב פוסט בארבע לפנות בוקר, ולשכנע את עצמך שאיזה מזל שלא נרדמת, הרווחת עוד 3 שעות היום, ויצאת חושלוקי פרודוקטיבית.

לסיכום: תעזבו אותי בשקט באמא שלכם ותנו ללכת לישון.

כתיבת תגובה