“מה עשיתן בחג האהבה?” כתבה אחת החברות בקבוצת “אֵת מכוש טוריה וקלשון”….

“מה עשיתן בחג האהבה?” כתבה אחת החברות בקבוצת “אֵת מכוש טוריה וקלשון”

חמש דקות לא היה מענה. היה שקוף שכולן רצו לראות מה תענה הראשונה ולפי זה להחליט מה לספר ומה להסתיר.

האמיצה כתבה: “שום דבר מיוחד. בבוקר כשקמנו התנשקנו ואיחלנו אחד לשני יום אהבה שמח”

השניה כתבה: “אצלנו כל יום הוא יום האהבה!”

מישהי שלחה אימוג’י מקיא, ואני חשבתי לעצמי שהחברות שלי באמת נהיו משעממות עם השנים.

השלישית ניסתה להציל את המצב: “לבשתי את המנומרים שקניתן לי ליומולדת ועטפתי את עצמי בסרט. קמתי הבוקר עם שרירים תפוסים שלא ידעתי שקיימים אצלי..”

“הלכתי למחזיר אהבות” כתבה מישהי.
מה??
מה?
מה???
מה?????
איפה?
מה??
את משוגעת?????
כתבו החברות שידעו שבלילות כמו ילדה קטנה היא חולמת על ה-אקס שלה.

“שתקו!”, היא צעקה
אז שתקנו..
“צ’מעו!” כתבה
אז צ’מענו..
“חברה מהעבודה סיפרה לי על אחד קוסם.
אמרתי חייבת לבדוק. הגעתי לדירה קטנה בפתח תקווה, קרוב לבני ברק. בשנייה הראשונה כמעט ברחתי. חשבתי שהוא סוטה ושעוד שניה הוא אונס אותי, אבל זה היה מדהים מה שקרה שם. הרגשתי כמו בחלום. הוא קרא כל מיני פסוקים ואמר לי כל מיני דברים מדהימים עלי, ונופף כל מיני עלים עם ריח, נראה לי מרווה. בסוף הוא סיפר שא’ עומד להתגרש והבטיח לי שבקרוב אפגוש אותו.”

“ו..…” כתבה אחת החברות.

“כשיצאתי משם נכנסתי לבית קפה ממול להירגע שנייה, לעכל את החוויה, ואת מי אני רואה? את ר’. זוכרות? זה שהיה לי קטע איתו בזמן הלימודים? בקיצור גרוש, חתיך בא למות, הזמין אותי לקפה.”

דווקא הבחורה הכי פמיניסטית בחבורה, זאת שלא סובלת קיטץ’ ובזה לרומנטיקה סיפרה: “הודעתי לו בבוקר שהוא לא חוזר הביתה בלי הפתעה ובלי ברכה שהוא בעצמו כתב. בצהרים שלחתי לו תזכורת. הוא ענה שהוא לא מרגיש טוב ושאולי יחזור מוקדם הביתה. מסכן, חשבתי לעצמי- מרוב שאני מלחיצה אותו נהיה חולה, מצוין אמרתי לעצמי- יהיה לו זמן להכין לי הפתעות. מה נראה לכן?? ברור שבבית חיכו לי על השולחן שוקולדים בצורת לב, שרשרת נחמדה עם פתק החלפה, וכרטיס ברכה עם חמשיר מצחיק שהוא כתב”

“אפרופו אקסים” סיפרה אחרת “אני ביום האהבה עשיתי גוגל על כל החברים שהיו לי. עם שניים יצרתי קשר בפייסבוק ופטפטתי איתם במקביל בלי לעשות טעויות איזה חצי לילה”

אחת שקלטנו שלא איתנו בשיחה צצה לפתע וסיפרה: בגלל שידעתי שהוא לא יעשה כלום, החלטתי לחגוג עם עצמי את יום האהבה העצמית ובזבזתי על עצמי משכורת שלמה שלו. לא ברוטו, יש גבול לחזירות. בבוקר הלכתי לספא יוקרתי וקיבלתי עיסוי מפנק מרוסי חתיך אחד עם זרועות כמו של פופאי. משם הלכתי ל’כתית’ של אדוני (קראתי שהיא הכי יקרה בישראל) ואכלתי נלוני פורצ’יני ומוסלין עוף, בקרם סלרי ותפוחי עץ,, אחר כך קניתי את המגפיים החומות המהממות שעלו לפני חודש 2800 ש”ח. הייתה עליהן עכשיו הנחה של 15% אבל הייתי קונה אותן בכל מקרה. משם נסעתי לשדה התעופה עם התיק שארזתי כבר אתמול. בנות..אני בציריך!! מחר בערב הופעה של בריאן אדמס!! בבוקר שלמחרת אני חוזרת. אל תלכו לשום מקום.

כולן פירגנו אחת לשניה. גם אני שלחתי מחיאות כפים ולבבות וסמיילים רלוואנטיים, אבל ביננו, לא האמנתי לשום סיפור של אף אחת, גם לא לזה שכתבתי אני.

כתיבת תגובה