מעבר דירה הוא הזדמנות לבחון את המנהגים שלנו ואת הדרך הנכונה, המתאימה והמדויקת לנו ביותר….

מעבר דירה הוא הזדמנות לבחון את המנהגים שלנו ואת הדרך הנכונה, המתאימה והמדויקת לנו ביותר. זו הזדמנות לערוך חשבון נפש, לשפר ולתקן את דרכינו.

אתמול עברנו דירה (שלא לומר בית)

לכבוד אירוע משמעותי זה אני רוצה לשאת כאן קבל עם וצוקרברג גם את שבועתה של העוברת דירה:

בבית הבא, אני נשבעת באלוהים, אהיה מסודרת.

בבית הבא אני אבחין+ אנקה את קורי העכביש מהפינות של התקרה.

אני נשבעת שבבית הבא יהיה נקי מסביב למתגי החשמל.

בבית הבא לא תהיה לי קערת נחושת שמיועדת רק למפתחות ולרצועה של הכלבה, אבל בפועל יש בה את כל הטלפונים, המטענים, התיקים, חצי מאוסף הפליימוביל, שמיכת הטלויזיה, המעיל של הקטנה מלפני שנתיים והמלונה של הכלבה.

בבית החדש כשאוריד נעליים בסוף היום לא אשליך אותן כל אחת לכיוון משלה. אשים תמיד במקום המיועד להן.

נשבעת שלא תהיה לי מגירת יללא בלאגן במטבח. הגומיות, הסוללות, המחדד, גומיית השיער, פותחן הבירה, קסמי השיניים, הפתקים- כולם ימויינו, כל אחד למקום שלו. מה שישאר, כנראה שהמקום שלו הוא הפח ולשם הוא ישלח.

לא תהיה לי מגירת יללא בלאגן בסלון. כל המטענים הישנים, מפצלי החשמל, האוזניות, הדיסקים השרוטים, סלילי חוטי התפירה, קוצץ הציפורניים- כולם ימויינו, כל אחד למקום שלו. מה שישאר כנראה שהמקום שלו הוא הפח ולשם הוא ישלח.

בבית הבא אני נשבעת באמא שלי שכל דבר שיתקלקל יתוקן תוך שבוע. לא נתבאס שנשבר ואז נחכה חודש ואז נתרגל ואז כבר לא נראה את זה וזה ישאר שבור עד למעבר דירה הבא.

בבית הבא לא אאגור ציורי ילדים עד למעבר הבא, או עד שהממד יתמלא בערמות של ניירות עד שאי אפשר יהיה לפתוח את הדלת ונצטרך להזמין את מכבי האש שיפרצו אותה לפני שתתחיל המלחמה הבאה.

בחדר שלנו בבית החדש לא יהיה כסא עם ערימה של בגדים שלבשנו, או שלא לבשנו, או שכובסו כבר או שבעצם עוד לא? והגרביים? כובסו?

המטבח תמיד יהיה נקי. אעבור על השיש עם סמרטוט כל שעה עגולה. לא יהיו כלים בכיור. הילדים, ישר מהאוכל ישטפו את הכלים ויכניסו למדיח

אפרופו ילדים, מעבר דירה הוא זמן טוב לשינויי הרגלים ולחינוך מחדש.

בבית הבא אדרוש בסמכותיות מכל ילד להיות אחראי לסדר ולנקיון בחדרו.

אדרוש שיקחו אחריות על משימות שנופלות תמיד עלי. יכינו סנדביצ’ים בבוקר. יהיו שותפים להכנת ארוחת הערב. יוציאו את הכלבה לטיול ואין מה לעשות, אני לא מתווכחת, חלק מהתפקיד הוא גם להרים את הקקי שלה ולזרוק לפח. אין מה לעשות!! ל-א מ-ת-ו-ו-כ-ח-ת אמרתי!

בבית הבא אני מצהירה שתמיד תהיה מוזיקה ברקע. זה משפיע על האוירה והרוגע, והילדים יקבלו סוף סוף את החינוך המוזיקלי שתכננתי לתת. די עם לופ שירי מיילי סיירוס מצד אחד ו”לשבור את הקרח” מצד שני.

בבית החדש המיטה שלי תהיה תמיד נקיה ומסודרת. לא ארשה לילדים לקפוץ עליה ולהפוך אותה לארגז חול.

בבית הבא אבשל יותר. אגיש לשולחן מגוון מטעמים בריאים בצבעים וטקסטורות שונות. הילדים יחשפו למיני מזונות שונים וישמחו להגיע הביתה ולהריח אוכל של בית. כשיהיו גדולים יוכלו לומר “אלו ריחות שמזכירים לי את מטבחה של אמי”

מי יתן ואעמוד בשבועתי זו. לפחות בחצי ממנה.
אמן, כן יהי רצון. יללא הולכת לפרוק עוד קרטון.

כתיבת תגובה