פעם כשהיינו ילדים ושיעמם לנו, הלכנו לספריה להחליף ספרים. כל הדרך חזרה מהספריה ובבית קראנו….

פעם כשהיינו ילדים ושיעמם לנו, הלכנו לספריה להחליף ספרים. כל הדרך חזרה מהספריה ובבית קראנו.

פעם כשהיינו ילדים ושיעמם לנו הקשבנו לתקליטים ושרנו עם הדף של המילים (ועל הדרך גם למדנו אנגלית).

במשך כמה ימים הרכבנו פאזל 1000 חלקים, שהייתה בו טירה קטנה והשאר היה שמיים וים.

אספנו ניירות מכתבים ובולים, וזהבים שהחלקנו עם הציפורן, בתוך ספר כבד שהיה לו ריח של הבית של סבא וסבתא, וגם מחקים.

שיחקנו מונופול וטאקי וגוגואים וחמש אבנים.

התקשרנו לחבר שלנו (ידענו את מספר הטלפון שלו בע”פ) וניתקנו.
התקשרנו לסתם אנשים וניתקנו.
עבדנו על אנשים בטלפון.
לפחות חצי מהזמן של כל ההתעסקות עם הטלפון הלך על החיוג.

פעם כששיעמם לנו הכנו את התחפושת לפורים ולא משנה כמה קרוב היה החג.
כששיעמם+ היינו צריכים להוציא קצת מרץ, אספנו קרשים לל”ג בעומר ולא משנה כמה קרוב היה החג.

אם היה ממש משעמם סינוורנו את השכנים מהחלון עם מראה או שהיינו עושים ניסויים שבחנו את גבולותיהם של כל מיני חומרים. חקרנו מה יחליף צבע, מה יקציף ויגלוש, אבל בעיקר מה ידלק הכי מהר ומה כמעט ישרוף את הבית, אבל בסוף לא ישרוף את הבית.

פעם כשהיינו ילדים ושיעמם לנו ירדנו למטה ולמטה היו עוד מלא ילדים מהשכונה ששיעמם להם אז הם ירדו למטה. ולמטה רכבנו על אופנים ועל סקטים, שיחקנו מחבואים ודגל, הלכנו מכות והכי כיף- צילצלנו בפעמון של איזה בית וברחנו.

פעם כששיעמם לנו צפינו בטלויזיה היחידה שהייתה בבית, בערוץ היחידי שהיה בטלויזיה, בתוכנית היחידה לילדים ולנוער שהייתה באותו יום.

כשהתקדמנו שיחקנו באטארי פינג פונג או פאקמן, וכשממש התקדמנו שיחקנו במחשב שולה המוקשים.

היום כשלילדים משעמם גם הם כמונו יושבים מול הטלויזיה, אבל עם הסמרטפון מול העיניים ושולחים וואטסאפ לאח שלהם שיושב לידם על הספה.
היום יש איזה מליון תוכניות במליון ערוצים, אבל איכשהו תמיד מנחים אותם או משחקים בהם או מדבבים אותם טל מוסרי ודנה פרידר. איפה יאצק? איפה דליק? איפה טוליפ??

כמונו גם היום כשמשעמם לילדים הם משחקים.
משחקים במחשב
משחקים בוויי
משחקים בפיילסטיישן
משחקים באייפוד
משחקים באקס בוקס
משחקים בנייד
משחקים באייפד
כמונו גם הם משחקים טאקי. באפליקציה.
וגם מונופול ומשחק הזכרון באפליקציה.

יש בעיה אחת עם היקום המקביל בו חיים הילדים שלנו- אין בו אוכל (בינתיים). אז לפעמים הם יוצאים לרגע, חוטפים משהו מהמקרר, מהר כדי שלא ישעמם להם.

באותה הזדמנות הם בודקים מה למעלה ב14 הקבוצות שלהם, שבכל אחת נערמו בין 130 ל229 הודעות בשעה האחרונה. שולחים חיוך, וגם #עושים #סלפי #שלהם ו #מעליםל #אינסטוש.

אני לא צינית ולא ביקורתית. אני מבינה שמדובר בדור אחר ובצרכים שונים, ובטח בדור הרבה יותר חכם מאיתנו. כל מה שאני אומרת זה שכדאי שיתעלו את המח הענק שלהם ואת הכלים המתוחכמים שלהם כדי לעשות דברים קצת יותר מעניינים כשמשעמם להם.

הם יכולים לדוגמה לפרק את המחשב שלהם ולחבר מחדש. וזה ברור שהם יכולים! לפחות להוריד וירוס ולנסות למחוק אותו.
אולי לפרוץ למחשב של משרד החינוך?
הם יכולים ללמוד שפות ביוטיוב וכפרוייקט גמר לכתוב משעמם לי ב20 שפות.

מה שמשותף לילדים של היום ולילדים של פעם ובטח גם לילדי המחר הוא הקריאה המהדהדת, בטון המוכר: “אמא! משעמם לי!”
באמא שלכם תעזבו אותי ולכו תשחקו סטנגה עם אבא.

כתיבת תגובה