קפצתי מעל הגדר ורצתי אחריו. הוא מהיר כל כך על האופניים הכתום.  למרות שהוא רוכב עם קסדת פעלולים פחדתי שהוא יפול

קפצתי מעל הגדר ורצתי אחריו. הוא מהיר כל כך על האופניים הכתום.
למרות שהוא רוכב עם קסדת פעלולים פחדתי שהוא יפול.
הוא סובב את הראש וצעק לי לבוא, אז רצתי מהר יותר.

הקפנו את כל השכונה.

היה לי חם, כאבו לי השרירים אבל אני אף פעם לא עוזב אותו. זה למרות שהוא מלא פעמים בכלל לא מתייחס אלי, או שהוא מתייחס אלי מוגזם ואפילו כואב. הופך אותי, מושך לי את הידיים ומעמיד אותי על הרגליים האחוריות כאילו אני כלב קרקס.

אני אוהב שהוא זורק לי אבנים וכדורים כדי שאביא לו אפילו כשהוא זורק לי ממש רחוק, אפילו כשהוא זורק לי לתוך הקוצים.

בכל אופן ככה הסתובבנו איזו שעה. הוא הלך לנוער העובד ואני אחריו. כל הילדים צעקו לי: “גיבור! גיבור!!”. אח”כ הוא נסע ליואב חבר שלו אז רצתי אחריו. לשם אני הכי אוהב ללכת כי אני חבר של סופי ואורי הכלבים של יואב. אורי היה לא מזמן בכלא עשרה ימים כי הוא נשך נשיכה קטנה איזו מישהי ברחוב במאחורה של הרגל, על המכנסיים. גם אני אוהב לעשות את זה לאנשים שחונים לנו ברחוב. לפני כמה זמן בה מישהו וצעק על אמא של הכתום שנשכתי אותו במאחורה של הרגל ושהוא חולה לב ושהוא אחרי צינתור, אני לא מבין מה זה קשור, אבל ככה הוא סיפר. היא התנצלה ואמרה לו :”תהיה בריא אדוני. תהיה בריא!” והוא המשיך לצעוק והיא המשיכה עם ה”תהיה בריא אדוני” הזה, עד שמתישהו הוא הפסיק לצעוק ורק שאל אם הכלב מחוסן והלך. מזל כי לא בא לי ללכת לכלא לעשרה ימים כמו אורי.

אז כשהיינו אצל יואב וסופי ואורי, אבא של הכתום שחיפש אותו שעה (ככה הוא אמר) הגיע כדי לקחת אותו לשיעור תופים. הוא אמר לו שהם כבר מאחרים והם נסעו. הכתום צעק לי מהחלון “גיבור לך הבייתה! לך הבייתה!” רצתי אחריהם קצת, אבל אני יודע שאוטו זה ממש מהיר, אז תמיד אני רץ אחריו קצת ואז בהדרגתיות מתיאש. ככה הם נעלמו והאופניים ואני נשארנו בגינה של יואב.

ידעתי שהוא יבוא לקחת אותם אז חיכיתי. הייתי מותש והיה לי חם, אז חפרתי לעצמי גומה קטנה באדמה כמו שכועסים עלי שאני חופר בגינה שלנו והתיישבתי בתוכה. כשהתעוררתי השמש כבר התחילה לשקוע. אבא של יואב הוציא את סופי ואת אורי לטיול והזמין אותי לבא איתם, אבל לא רציתי כי חיכיתי לכתום שיחזור. גם כשנהיה לגמרי חשוך הוא לא חזר והתחלתי לדאוג. האוויר התחיל להיות קריר. סופי ואורי כבר מזמן נכנסו הביתה לישון ואני התחלתי לפחד שהוא לא יחזור אף פעם. נהייתי גם רעב וצמא קצת. חשבתי ללכת לחפש אותו אבל פחדתי שיגנבו לו את האופניים, אז נשארתי ליד האופניים והמשכתי לחכות לו.

**

אבא היה באיזו בדיקה שקוראים לה בשלוש אותיות באנגלית. אמא הייתה באיזה אירוע מהעבודה. נשארנו לבד שזה גם מבאס וגם כיף. פתאום אמא התקשרה ואמרה שאמא של יואב הודיעה לה עכשיו ושגיבור יושב ליד האופניים שלי כבר מלא שעות ולא מוכן לזוז. היא אמרה שנלך מהר לקחת אותו המסכן.

הייתי כבר עייף מת ולא רציתי ללכת, אבל אחותי הגדולה והמעצבנת הכריחה אותי, אז הלכנו להביא את האופניים ואותו. כלב נודניק.

כתיבת תגובה