רק לפני איזה 100 ומשהו שנים, אנשים בני 43 כבר היו ארבע אמות באדמה. כיום למרות שלמעשה כבר סיימנו את הTo do list שלנו, אנחנו נשארים….

רק לפני איזה 100 ומשהו שנים, אנשים בני 43 כבר היו ארבע אמות באדמה. כיום למרות שלמעשה כבר סיימנו את הTo do list שלנו, אנחנו נשארים.

בגיל בו פעם כבר היה הרוב המוחלט בר מינן, אנו מתמודדים כיום עם סימני הזדקנות ראשונים.

השבוע קיבלתי סימנים קטנים (שלא לומר בינוניים) לבלותי המתרגשת עלי. (חושלוקי כמה שהיא מתרגשת)

ביום א׳ ב18:00 עקרו לי שתי שיניים.
איך לא הקשבתי לדברי החוכמה של סבי היקר שעבר מן העולם בגיל 100 ושלושה ימים, שטען שהליכה לרופאים מביאה מחלות…
כשהגעתי לרופא השיניים לביקורת שגרתית לפני כחודש, הוא שלח אותי הביתה אחרי בדיקה קצרצרה לשביעות רצונו, ואמר לי שרק ליתר בטחון אלך לצילום מקיף. אחרי יומיים נשברה לי שן טוחנת. בעקבות הצילום נשלחתי לשורש, מבנה, כתר, עקירות. כל יומיים אני במרפאה. השארתי אצל הבנות הנחמדות במשרד כרית ושמיכה.

ביום ב’ ב9:00 הלכתי להסתפר. מה שהניע אותי לעשות זאת הן השערות הלבנות אשר פשו במרכז צ׳אקרת הכתר שלי בשנה האחרונה. הבנתי שלמרות שחברי הטובים, השקרנים והנמוכים אומרים לי “לא רואים כלום, את בלונדינית”, אני חייבת להסתכל למציאות המלבינה בעיניים (באמצעות פריסקופ משוכלל שיצרתי תוך זיווי מדויק של שתי מראות).

ביום ג’ ב7:30 לערך, בעודי מורחת סרום יקר על פני ומנסה להבין מה זה סרום, מה תפקידו של סרום ומה זאת בכלל המילה סרום, קלטתי ששני הקמטים שלי שמזדחלים אחד לעבר השני ומאיימים להפגש מזה זמן רב, הרסו את כל המתח עליו שמרו לאורך שנים ויצרו יחד תעלה צחיחה וארוכה.

סימן אחרון- לפני שבוע וחצי הכרזתי על מיני דיאטה במטרה צנועה: להשיל את השניים הסוררים שתקפו אותי בחגים ודבוקים לי מאז לתחת. כל בוקר כשעליתי על המשקל הוא אמר לי בטון מתנשא: “בגיל שלך זה כבר לא כל כך פשוט לרדת. תחלופת חומרים היא לא מה שהיתה, לשומן קשה להתפרק”. ככה הוא אמר לי. (או במילים אחרות, כל יום עליתי 100 גרם). מי שמכיר אותי יודע שדיאטה אני יודעת לעשות. בטוחה שלא פיספסתי. אני אפילו משאירה כמה נקודות עודף בכל ערב.

לא הייתה ברירה, כינסתי פרלמנט של נשים חכמות, כולן בוגרות ממני, ושאלתי אותן את השאלה המתבקשת: “מה? איך? מתי? למה? אוף!”.

הנשים החכמות אמרו לי שאני צריכה לקבל את עצמי בכל מצב וגיל, באהבה וללא תנאים. הן אמרו שזו לא הזדקנות אלא שינוי. כמו שהשתניתי בגיל 6 או 20 כך אני משתנה היום. הן דרשו שאקבל באהבה את הקמטים ואת שיער השיבה שמעידים על החוויות הנסיון והחכמה שצברתי.

אז שאלתי עוד שאלה נוקבת: “ואם לא בא לי?”

בלי צחוק דבר אחד נכון הן הזכירו לי. לצד הגוף המתבלה, נפשנו בגיל זה דווקא משתבחת. אם אנו רוצים להחזיר את הגוף לאחור כמה שנים, לא כך הוא הדבר כשמדובר בחשיבה, ברוח ובחוסן הריגשי שלנו.

שניה לפני שקיבלתי את סימני הזמן באהבה, קראתי כתבה באינטרנט שכותרתה “היא רצתה לשוב להיות צעירה. לא תאמינו מה היא עשתה”
בדרך כלל טיזרים עלובים כאלה לא עובדים עלי. במקרה הזה התפתתי ולחצתי לקריאת ההמשך.

עוד לפני השורה האחרונה של הכתבה כבר צעדתי בהליכה מהירה בעיר הגדולה, במטרה למצוא מכבסה תעשייתית. אחרי ביקור בארבע כאלה מצאתי את מבוקשי ולאחר שפניתי אל הלב של בעלת המקום קיבלתי אישור מיוחד ונכנסתי לסיבוב קצר בתוך המיבש הענק.

יצאתי נפעמת ונרגשת מהפלא הזה שנכנס אל חיי, למרות שבעלת הבית סרבה, התעקשתי והשארתי שטר של 200 על הדלפק. אחרי שהתרחקתי קצת בדילוגים הסתובבתי וצעקתי לה: “אני חוזרת בשבוע הבא!”. דילגתי עוד מאה מטר, נכנסתי למזנון שעל הפינה ודפקתי סביח.

כתיבת תגובה