10:00, שמש חורפית, אויר צונן, מרחבים ירוקים. אני בחולצת מלמלה שקופה למחצה בצבע שמנת….

10:00, שמש חורפית, אויר צונן, מרחבים ירוקים. אני בחולצת מלמלה שקופה למחצה בצבע שמנת. מתוך גיגית אובלית גדולה, אני מוציאה סדינים לבנים ענקיים ותולה אותם עם אטבי עץ למסדר חגיגי ומתנפנף על חבלי כביסה ארוכים ארוכים. האויר מתמלא ניחוחות של ניקיון, אני מפזרת את תלתלי הזהובים…

ששששררריטה של תקליט…!!!

חמישי ב22:00. אני מתחילה את מרתון ריקון סלי הכביסה הגולשים. 
מכבסת תולה מכבסת תולה. “תולה” זה מה שנקרא היום “שמה במיבש” (והטפות אקולוגיות בבקשה רק ממי שיש לו בבית לפחות שש נפשות)

מכיון שלא הצלחתי למצוא שום חוט מקשר או מילים מכובסות שיתפרו את הפוסט הזה, אכתוב כמה הגיגים בנושא “כביסה”:

1. למקום הראשון בתחרות המלאכה השנואה עלי ביותר, מגיעות בהפרש של נקודה מלאכות קיפול ופיזור הכביסה. תמורת לייק קטן אתן לכם כאן טיפ מהסרטים שאפילו אודטה לא חשבה עליו. נו בסדר, קבלו גם בלי: לאחרונה רכשתי קומודת מגירות נאה מפלסטיק התואמת את צבעי החדר. לכל נפש במשפחה יש בה מגרה נשלפת. כשיוצא לי אני מקפלת משהו ומכניסה למגירה הרלוואנטית (מי שלא הופך, מקפלת לו הפוך, יש גבול). בזמנם החופשי או כשנגמרים להם הבגדים, מוזמנים בני המשפחה לקחת מגירה ולהחזירה ריקה למקומה.

2. אני מנצלת במה זו כדי לבקש מכם, הניחו בארון את הבגדים המקופלים כל פעם במיקום אחר. זה לא הוגן שהאחרונים תמיד בסוף ושוכחים ללבוש אותם, ולעומתם יש את אלה שתמיד נדחפים קדימה ונלבשים שוב ושוב.

3. אחת הסיבות שאני לא מחבבת חורף היא שכמות הבגדים המטונפים שמשיל כל אחד מבני הבית בסוף היום היא לא רק כפולה אלא גם תופסת נפח מחומש. ממכונה אחת ביום יומיים בקיץ המכילה עשרות פרטי לבוש, אנו עוברים בחורף למכונה עד שתיים ביום שכל אחת מכילה, 1 סוודר, 1 גאטקעס, 2 מכנסי טרנינג ומלא גרביים.

4. אפרופו גרביים, אני נשבעת, בפעם הבאה שאני רואה גרב בלי בן זוג אני שמה אותו בעונש במגירה של המכסים שאין להם קופסה. נראה אותם אז..

5. בערבים קרים בהם במקרה המיבש לא משמש כארון זמני, יש לי בו שימוש אחר, שגם אותו אגלה בפניכם ובפני אודטה רק לאחר שתעשו לייק לפוסט ישן שלי. די להתחנן, בסדר, נכנעתי, קבלו: את אלו שעדיין קוראים לי להוציאם מהאמבטיה, אני מפנקת באופן הבא- מכניסה מגבת למייבש, מפעילה ל 4.5 דקות, מוציאה תוך קריאות של מ”כית בנים “הופ הופ הופ, עוד שניה זה קר”, ועוטפת בחיבוק חמים גור מתוק. אם יש לכם חשד שמדובר בטריק שאמור להרדים אותם, תשכחו מזה. מדובר כאן ברגע טהור של אהבת אמת שאינה תלויה בדבר.

6. פעם החתול שלנו נכנס למכונה וכיבסנו אותו. הוא עוד היה די גור אז וחיפשנו שעות עד שמצאנו אותו ואיזה דבילי זה שכולם מאמינים תמיד לאלה שמספרים את הסיפור האידיוטי הזה.

7. סבא שלי היה מגהץ הכל. מגבות מטבח ותחתונים היה מגהץ. אפילו את מטפחות קינוח האף שלו נהג לגהץ. סיפור אמיתי. לזכרו, כשאני נכנסת לחנות בגדים, המדד הראשון שאני בודקת הוא מדד האל קמט. יפים ככל שיהיו, לא קונה בגדים אם לאחר כיווצם בכף ידי ושחרורם, מתגלים בהם קמטים.

8. ברגעים בהם אני סופר חיובית אני מצליחה לראות בכביסה גם יופי וקסם.
אני ממיינת את הבגדים המוכתמים שמספרים לי על תעלות הבוץ שחפר הכתום בביה”ס, ואת החולצות הלעוסות שמזכירות לי כמה אנרגיות עצורות בו ומחדשות בי את המוטיבציה לתעל אותן להקמת תחנת כח קטנה, ששמה יהיה The ADHD Power station. אני תופרת את החור שמעלה בדמיוני את תמונת פניה הנבוכים והמתוקים של הנסיכה כשגילתה במהלך עבודות היצירה שבטעות גזרה גזיר קטנטן בשמלתה, ומשפריצה מסיר כתמים על כתמי הקטשופ שמזכירים לי כמה גרוע אני מבשלת ועל כתמי שוקו שמזכירים לי פינוקים של אחר הצהרים חורפי.

לאחר הטיפים המצוינים שנתתי לכם, אני חושבת שגם אני זכאית לתשובה לאחת הקושיות שמטרידות אותי כבר שנים: איך בשם השם מכבסים חולצה שצבעיה שחור ולבן?

פינת השיווק המרוככת: תודה שקראתם. מקווה שנהניתם. לפני שאתם הולכים לקפל עוד חולצה, אודה ואשמח אם תשתפו..

בתמונה skin 2 של Mehmet ali uysal

כתיבת תגובה